דבש

יש סרטים שמפצלים את הקהל הצופים לתומכים ולמתנגדים. דבש, סרטו של הבמאי הטורקי סמיח קפלנולו, פיצל את הקהל בהקרנה שבה הייתי לנשארים ועוזבים. גל הנטישות החל כ-10 דקות אחרי פתיחת הסרט ונמשך כמעט עד סיומו. אני תוהה עד כמה שאר הצופים שנשארו אהבו את הסרט כמוני.

סרט מסוגו של דבש עלול להיות קשה לצפייה עבור חלק מהקהל. ייתכן שעקב כך מעטים כמוהו מגיעים להקרנות מסחריות, להבדיל מפסטיבלי קולנוע. הסרט מתנהל בקצב אטי, לא נסוב בהכרח סביב העלילה, לא אומר את המסרים שלו בצורה חדה וברורה. הוא סרט שמשעמם חלק מן הצופים בשל הסגנון שלו, שחלק מהמטרה שלו היא קצת לשעמם: לתת תחושה של מעבר הזמן, של הרגעים הלא מרגשים בהכרח בחיים. הסרט עוסק בקשיי היומיום על ידי כך שהוא מראה אותם, לא על ידי כך שהדמויות מתלוננות על העוני שלהם. זהו סרט הדורש מהצופה התמסרות לדרך הבעה אמנותית אחרת. הצופה אשר יתמסר ימצא שלא מדובר בסרט קשה מדי להבנה אלא ביצירה אנושית המעניקה, בסופו של דבר, חוויית צפייה שנשארת עם הצופה זמן רב.

זהו סרט שלישי בטרילוגיה של הבמאי, העוקבת אחר שלושה שלבים שונים בהתפתחות של אותה דמות, יוסוף. בסרט הראשון ביצה יוסוף הוא משורר מצליח בשנות ה-30 לחייו, המתמודד עם שיבה לכפר הולדתו לאחר מות אמו. בחלב, הסרט השני (והטוב ביותר בעיניי), הוא מתבגר שסיים ללמוד בתיכון, מתחיל את דרכו כמשורר ומתמודד עם מעבר אפשרי מבית אמו. בדבש אנו צופים בילדותו של המשורר, בתחילת לימודיו בבית הספר היסודי. מתברר כי מי שיתפרנס מכתיבה התקשה מאוד בלימוד הקריאה.

אבל הקשר הישיר בין הסרטים רופף מאוד: כולם מתרחשים בשנים שבהן צולמו הסרטים, כלומר 2007 עד 2009. כפר הולדתו של יוסוף נראה שונה מאוד בכל סרט וממוקם בסביבות גיאוגרפיות שונות. ויותר מכל, הטרילוגיה ממוקמת בזמן ובחלל מאוד מופשטים, נצחיים כשם שהם מודרניים, איסלמיים כשם שהם חילוניים. עולם שהחוקיות היחידה בו היא הרוח האנושית. הרבה יותר שמהטרילוגיה עוסקת באישיותו של האמן, היא עוסקת ביחסי הגיבור עם הוריו (אמו בשני הסרטים הראשונים, בדבש האב נוכח גם כן) ובחיים הפשוטים. לא סתם כל סרט קרוי בשמו של מאכל פשוט ובסיסי – אלו סרטים על קשר בין האדם לעולם המקיף אותו.

הטרילוגיה נעה במקביל קדימה ואחורה: דבש מתרחש לא רק בגיל הצעיר ביותר אלא גם בעולם המרוחק ביותר מהעיר הגדולה (הנוכחת בשני הסרטים האחרים) ומהתרבות המערבית. זהו הסרט שבו המוטיבים הדתיים הם הגלויים ביותר (אם כי זה לא סרט דתי). אך לצד חזרה זו למקורות, יש בסרט גם פיתוח של הנושאים מהסרטים הקודמים וגם שימוש ביותר כלי מבע קולנועיים, במקרה זה במטרה להעביר היטב את עולמו של הילד.

אין צורך לחשוש אם לא ראיתם את הסרטים הקודמים. דבש לחלוטין עומד כיצירה נפרדת. היצירה מוצגת ברובה מנקודת המבט של הילד, אך מציגה את שני הוריו כדמויות מרתקות, כמו גם את כל הסביבה הכפרית המקיפה אותם, סביבה הנראית כלקוחה מעולם אשר אינו קיים עוד, בטח שלא עבור עיניים מערביות.

הסרט נפתח בסצנה שמתחילה כנטולת התרחשות והופכת פתאום לסצנה מותחת. המתח מהסצנה הראשונה ילווה את רובו של הסרט, כי סיומה יוסבר רק לקראת סופו. מבנה זה מאפשר הסתכלות רחבה יותר על החיים הפשוטים שמתוארים במשך רוב הסרט, כי הדרמה הגדולה בכל זאת מרחפת לצד דרמות קטנות יותר: עונת דבש חלשה הפוגעת בפרנסת האב וחוסר יכולתו של הבן ללמוד לקרוא. ויש גם דרמות קטנות אף יותר: דלי מים שנשפך על מחברת, אי רצון של הילד לשתות חלב בסיום הארוחה. אולם הרגעים הזכורים לי ביותר בסרט אינם קשורים לשום אירוע ספיציפי – אלו הם רגעים שבהם הסרט נוגע לא באמצעות אירוע עלילתי אלא בעזרת דימוי ויזואלי.

יש משהו מהפנט בוויזואליה של הסרט – הצילום מואר בצורה שהיא בו זמנית בסיסית ויפהפייה. הסרט נותן תחושה כי כל פריים בו נבחר בקפידה, אך תחושה זו לא באה על חשבון ההרגשה כי יש משהו אותנטי במיוחד בסרט, כמעט כאילו המצלמה אינה מתערבת ומדווחת בצורה ישירה על טבעו של העולם.

יש אי דיוק קל בפסקה הקודמת, שכן דבש אינו יצירה אחידה ברמתה כמו הסרטים הקודמים בטרילוגיה. הרגעים שבהם קפלנולו מנסה לעשות קולנוע מעט יותר קונבנציונלי, כגון שימוש בתנועות מצלמה או שוטים הבאים מנקודת מבטו של הגיבור – נראים מעט מודבקים ופוגעים בזרימה של היצירה. אך מדובר ברגעים מועטים, ובסופו של דבר דבש הוא הדבר הקרוב ביותר לחוויה רוחנית המוצג כעת בבתי הקולנוע.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה טורקיה, עכשיו בקולנוע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s