ארכיון חודשי: מרץ 2010

מי שיסתכל בעוד שנים רבות ברשימת המועמדים לאוסקר לפרס הסרט הטוב ביותר בשנת 2010 ימצא שם את "הזדמנות שנייה". הוא גם יראה כי הסרט זכה בפרס לשחקנית הטובה ביותר. היו בעבר הרבה סרטים פחות טובים שיהיו מועמדים לפרסים האלו (ואף … להמשיך לקרוא ←

הרבה יוצרי קולנוע צעירים כיום בוחרים לעסוק דווקא בקשישים. קשיי הזקנה הם נושא סוחט דמעות טיפוסי המצביע על אי הצדק של החברה ושל החיים בכלל. באופן טבעי, רבים מהסרטים העוסקים בנושא (אך לא כולם) נראים קלישאיים, ולעתים אף נדמה לי שהם מנצלים … להמשיך לקרוא ←

השוטרים הפכו לשחקני הגנה ואני התחלתי להתפקע מצחוק מכדורגל. ואפשר גם –

"אליס בארץ הפלאות" בגרסת טים ברטון הוא סרט מהנה לצפייה שלא נראה מגוחך לרגע אחד. הסרט עשיר מאוד ויזואלית (אם כי בעיניי התלת ממד לא מוסיף לו כלל), משוחק ומדובב היטב ומצליח להעלות חיוכים בקרב הצופים ולא רק בקרב החתול. … להמשיך לקרוא ←

זוג נשוי יוצא לחופשה בפריז. הבעל נכנס להתקלח, כאשר הוא יוצא האישה נעלמת. זוהי נקודת המוצא העלילתית של הסרט "פרנטיק" של רומן פולנסקי מ-1988, סרט שהתעלומה שבבסיסו מתגלה כפרשת ריגול סבוכה שבה גם למוסד יש חלק. אבל פרשת הריגול הזו … להמשיך לקרוא ←

היום (16.3) מלאו 70 שנה להולדתו של ברנרדו ברטולוצ'י, אולי הבמאי האיטלקי החי היחיד ששמו עדיין מוערר בהתלהבות בקרב כל חובב קולנוע (הוא לא היחיד הראוי לכבוד הזה). בכל סרטיו מתקיים מתח בין המרהיב לעדין, בין הניסיון לייצר אמירה גדולה ומשמעותית לתיאור רגעים אנושיים … להמשיך לקרוא ←

לסרטים ישראליים שיוצאים בחורף קשה יותר להצליח. לתקשורת אין ממש כוח לעסוק בהם, לא בסמיכות לפרסי אופיר או לפסטיבלים של ירושלים וחיפה. לכן נדמה לי שסרטים כמו "פובידליה" ו"הבודדים" יצאו לקולנוע בלי לעורר כמעט תשומת לב. גם "היו לילות" של רוני ניניו מסתמן כקורבן של … להמשיך לקרוא ←

הסוד שבעיניים  אין שום דבר חדש או באמת מפתיע בנציג ארגנטינה לאוסקר. הוא משחק בטריטוריה מוכרת המשלבת בין סרט בלשי לסרט רומנטי. הוא פשוט עושה זאת בצורה טובה מאוד. לכן, אף על פי שאין בו חדשנות או ייחוד שעליו ניתן להצביע, הוא … להמשיך לקרוא ←

הקולנוע האמריקאי לא ידע מה לעשות עם המלחמה בעיראק. בין השאר זה נבע מכך שהמלחמה הייתה שנויה במחלוקת מהיום הראשון. הוליווד בחרה את הצד השמאלני במערכה ויצרה מראשית המלחמה סרטים שתוקפים אותה. בדרך כלל זהו שלב מאוחר בהתפחות הז'אנר המלחמתי: … להמשיך לקרוא ←

ראשית, הבהרה: פוסט זה כולל ניתוח של "שאטר איילנד" המיועד למי שצפו בסרט, או שלא אכפת להם לדעת מראש את הטוויסט הגדול (אך הלא באמת מפתיע, לפחות עבורי) של העלילה. זה היה "הקבינט של ד"ר קליגרי", אחד הסרטים המשפיעים ביותר … להמשיך לקרוא ←