ארכיון חודשי: אפריל 2010

במאי סרטי "איירון מן" ג'ון פברו הצהיר בהזדמנויות שונות על ההערצה שלו לקולנוע של רוברט אלטמן. אמנם הקולנוע של פברו רחוק שנות אור מן התעוזה והמקוריות של הקולנוע של אלטמן, אבל ב"איירון מן 2 " כן באה לידי ביטוי ההשפעה של אלטמן … להמשיך לקרוא ←

המאמר המשובח של יאיר ניקוליבסקי החזיר אותי ל"התפשטות" הנפלא של מילוש פורמן ולכמה הבחנות לגבי הסרט ולגבי היוצר, רובן לקוחות מעבודה אקדמית שכתבתי על הבמאי. ההבדל העיקרי ביני ובין יאיר בתפיסת הקולנוע של פורמן קשורה להגדרת התקופה המודרנית יותר ביצירה שלו. יאיר מצביע על כך … להמשיך לקרוא ←

הקהל שיבוא לסרט "גרינברג" בציפייה לסרט של בן סטילר יתאכזב בצורה קשה. אם כבר, זה הרבה יותר מזכיר סרטים של השחקנית הראשית, גרטה גרוויג – אם כי מעט מאוד אנשים ראו סרטם קודמים בכיכובה. גרוויג היא אחת השחקניות הבולטות שצמחו מזרם … להמשיך לקרוא ←

צ'ארלי צ'פלין הוא סוג של פלא החומק כל השוואה (גם מן ההשוואה שלי). הקולנוע שהוא יצר פשוט מאין כמוהו, אך לא פשטני. ניתן להבנה על ידי כל אחד, אך בשום אופן לא רדוד. הוא לא רק אחד היוצרים המצחיקים ביותר, הוא … להמשיך לקרוא ←

אחרי ההקדמה, לסרט עצמו. הסרט עוקב אחר אנה, בת למשפחה עשירה החשה חוסר יכולת לתקשר עם המאהב שלה סנדרו, אם כי זה לא נאמר במפורש. למעשה דבר בסרט אינו נאמר במפורש, אך התמונות המרהיבות והמורכבות מספקות (אולי) הצצה לנפש של הדמויות. … להמשיך לקרוא ←

בעוד כחודש ימלאו 50 שנה להקרנה הראשונה של "ל'אוונטורה" של מיכאלאנג'לו אנטוניוני בפסטיבל קאן. ההקרנה לא הייתה ממש מוצלחת: הקהל החל למחוא כפיים במחאה ולשרוק בוז במהלך הסרט, לצעוק "קאט" על סצנות שסבר כי הן ארוכות מדי ועוד שלל מחאות. הבמאי … להמשיך לקרוא ←

"קיק אס" אינו סרט שמנסה לעסוק במילים גבוהות כמו כותרת הפוסט הזה. הוא מנסה לתת לקהל סרט מבדר, המשלב בין הומור, אקשן סוחף וסרט התבגרות. ההיבט הפחות מוצלח של הסרט הוא התפקוד שלו כקומדיית התבגרות. גיבור הסרט, דייב, הוא חנון שמאוהב … להמשיך לקרוא ←

ג'ון קסבטס, בן גזארה ופיטר פאלק התארחו אצל דיק קאבט, בעיניי המראיין האמריקאי האלגנטי והאינטלגנטי מכולם. רק שהכישורים שלו לא היו ממש רלוונטיים לאירוח שלהם. הם היו אמורים לקדם את הסרט הנפלא בכיכובם "בעלים", אבל במקום זאת הופיעו באופן המזכיר את סצנת … להמשיך לקרוא ←