ארכיון חודשי: מאי 2010

ב-1973 ביים קלינט איסטווד שני סרטים. הראשון, "High Plains Drifter" (בעברית: "עיר ושמה גיהינום"), הוא כל מה שניתן היה לצפות מסרט של איסטווד באותה תקופה: מערבון אלים מאוד שבו הוא מגלם דמות חסרת מוסר ובעלת יכולת בלתי אנושית להתחמק מפגיעות. … להמשיך לקרוא ←

יש דמויות שנדמות תמיד כגדולות מהחיים. כמו קלינט איסטווד, שלחגיגות ה-80 שלו אקדיש פוסט בימים הקרובים, גם דניס הופר הוא דמות כזו, למרות שהוא רחוק הרבה יותר מן הקונצנזוס. מבין כל הסרטים החשובים בתולדות הקולנוע, דווקא ל"איזי ריידר" של הופר פחות התחברתי, למרות … להמשיך לקרוא ←

האקסיומה של הקולנוע הקלאסי טענה כי חשיפת אמצעי השפה הקולנועית או כוונת היוצר מרחיקה את הקהל מן הסרט ופוגמת בהזדהות שלו עם העלילה ובכך גם ביצירה עצמה. "אם הקהל שם לב לתנועות מצלמה או לעריכה, כנראה נכשלתי כבמאי", כדברי בילי … להמשיך לקרוא ←

אז מתברר שרוב העולם לא התלהב במיוחד מהחדש של טרי גיליאם. הביקורות המעורבות מעלות את טענות הרגילות של תסריט בעייתי ולא מובן, אחרים מדברים על חוסר התחברות לעולם הפנטזיה שגיליאם ברא הפעם. עבורי הסרט הוא פשוט התרוממות רוחנית. גם אחרי … להמשיך לקרוא ←

בפסטיבל קאן הנפתח היום קיימת גם מסגרת של הקרנות מחודשת של סרטים קלאסיים. אחד משיאי הפסטיבל השנה יהיה הקרנה מחודשת של "הברדלס" של לוקינו ויסקונטי, סרט שנועד למסך גדול, מכיוון שכל קומפוזיציה ותנועות מצלמה בו מלאות אצילות מרגשת. הסרט הוא בו … להמשיך לקרוא ←

ההשוואה בין סרטו החדש של שון לוי, שהסרט הכי מוכר שלו עד כה הוא "לילה במוזיאון", ובין הקולנוע של היצ'קוק אינה באה לרמז על איכות הסרט "דייט לילי", שהוא לא הרבה יותר מקומדיה הוליוודית סבירה פלוס. אבל הוא קומדיה הוליוודית שהקשר … להמשיך לקרוא ←