קטגוריה: כללי

יש דמויות שנדמות תמיד כגדולות מהחיים. כמו קלינט איסטווד, שלחגיגות ה-80 שלו אקדיש פוסט בימים הקרובים, גם דניס הופר הוא דמות כזו, למרות שהוא רחוק הרבה יותר מן הקונצנזוס. מבין כל הסרטים החשובים בתולדות הקולנוע, דווקא ל"איזי ריידר" של הופר פחות התחברתי, למרות … להמשיך לקרוא ←

צ'ארלי צ'פלין הוא סוג של פלא החומק כל השוואה (גם מן ההשוואה שלי). הקולנוע שהוא יצר פשוט מאין כמוהו, אך לא פשטני. ניתן להבנה על ידי כל אחד, אך בשום אופן לא רדוד. הוא לא רק אחד היוצרים המצחיקים ביותר, הוא … להמשיך לקרוא ←

אחרי ההקדמה, לסרט עצמו. הסרט עוקב אחר אנה, בת למשפחה עשירה החשה חוסר יכולת לתקשר עם המאהב שלה סנדרו, אם כי זה לא נאמר במפורש. למעשה דבר בסרט אינו נאמר במפורש, אך התמונות המרהיבות והמורכבות מספקות (אולי) הצצה לנפש של הדמויות. … להמשיך לקרוא ←

הרבה יוצרי קולנוע צעירים כיום בוחרים לעסוק דווקא בקשישים. קשיי הזקנה הם נושא סוחט דמעות טיפוסי המצביע על אי הצדק של החברה ושל החיים בכלל. באופן טבעי, רבים מהסרטים העוסקים בנושא (אך לא כולם) נראים קלישאיים, ולעתים אף נדמה לי שהם מנצלים … להמשיך לקרוא ←

היום (16.3) מלאו 70 שנה להולדתו של ברנרדו ברטולוצ'י, אולי הבמאי האיטלקי החי היחיד ששמו עדיין מוערר בהתלהבות בקרב כל חובב קולנוע (הוא לא היחיד הראוי לכבוד הזה). בכל סרטיו מתקיים מתח בין המרהיב לעדין, בין הניסיון לייצר אמירה גדולה ומשמעותית לתיאור רגעים אנושיים … להמשיך לקרוא ←

לסרטים ישראליים שיוצאים בחורף קשה יותר להצליח. לתקשורת אין ממש כוח לעסוק בהם, לא בסמיכות לפרסי אופיר או לפסטיבלים של ירושלים וחיפה. לכן נדמה לי שסרטים כמו "פובידליה" ו"הבודדים" יצאו לקולנוע בלי לעורר כמעט תשומת לב. גם "היו לילות" של רוני ניניו מסתמן כקורבן של … להמשיך לקרוא ←

הקולנוע האמריקאי לא ידע מה לעשות עם המלחמה בעיראק. בין השאר זה נבע מכך שהמלחמה הייתה שנויה במחלוקת מהיום הראשון. הוליווד בחרה את הצד השמאלני במערכה ויצרה מראשית המלחמה סרטים שתוקפים אותה. בדרך כלל זהו שלב מאוחר בהתפחות הז'אנר המלחמתי: … להמשיך לקרוא ←

פרשס הרבה מבקרים מתייחסים לסרטו של לי דניאלס כאחד הסרטים הקטנים המפתיעים של השנה, אבל כמה באמת סרט יכול להיות קטן כאשר הוא מופק בידי אופרה ווינפרי (שנחשבת גם לכלי קידום יעיל לקראת האוסקרים) וטיילור פרי, הבמאי הפופולרי ביותר בקרב … להמשיך לקרוא ←

סרטו החדש של רוב מארשל "תשע" (המיוזיקל, להבדיל משאר הסרטים עם כותרת דומה/זהה שיצאו בזמן האחרון) עורר בי דחף שעד כה היה זר לי – דחף לזרוק את הנעל שלי על המסך. זה לא שהסרט היה גרוע במיוחד. הסרט עשוי … להמשיך לקרוא ←

עבר הרבה זמן מאז כתבתי על הסרטים של רוברט אלטמן, אולם הבטחתי לכתוב על 10 סרטים ועד כה כתבתי רק על  8. כדי לחפות על העיכוב בהעלאת החלק האחרון, 2 הסרטים שאני אכתוב עליהם בפוסט זה הם למעשה 3 פרויקטים שונים. פוליטיקה תמיד הייתה חלק … להמשיך לקרוא ←