כלבת – רגע לפני העלייה לבתי הקולנוע

סרטם של נבות פפושדו ואהרן קשלס כלבת משווק (היטב) כסרט האימה הישראלי הראשון -יש משהו נכון מאוד בהגדרה הזו, שכן מדובר בסרט שכפי שהוא משתייך לז'אנר אימה, הוא גם סרט ישראלי מאוד, המתייחס למסורת של הקולנוע הישראלי ולא רק למסורת של סרטי האימה.

אולם יותר מכל, זהו סרט שרואים בו בכל פריים ופריים את האהבה העצומה של היוצרים לקולנוע וליצירה שלהם, שהיא אישית כפי שהיא בעלת יומרות מסחריות. בכך, הסרט מזכיר לי יותר ויותר את סרטיו של דני לרנר (ימים קפואים, קירות) המנסה גם הוא לשלב בין ז'אנרים זרים והקולנוע המקומי. יש לי רושם כי כלבת יעלה תגובות קיצוניות יותר מסרטיו של לרנר – זה סרט שפונה רק לפלחים מסוימים בקהל ועוללל להשניא את עצמו עבור קהלים אחרים.

אך עבור האהובים -מדובר בסוג של חגיגה. ואני לא מדבר דווקא על חובבי סרטי אימה – לרוב איני נמנה על חסידי הז'אנר, אלא לסוג של קהל שיתחבר לסרט המיצג מציאות שהיא לא לגמרי ריאליסטית כל הזמן, הנשענת על שורה של קונבנציות קולנועיות. אין זה אומר שאין בסרט רגעים המרגשים אמיתיים או מצמררים באפון הדרמטי, לאו דווקא בגלל ההפחדות השגרתיות. זהו סרט המתקיים בראש בראשונה במציאות שהיא קולנועית.

סצנת הפתיחה של הסרט מתרחשת בחלל האופיניי לסרטי אימה: מקום חשוך וצר, היוצר תחושה קלסטרופובית. אלא שמן הרגע הבא ועד לסיום, הסרט מתנהל בטריטוריה פחות אופיינית לסרטי אימה: בחלל פתוח ובשמש, אשר בשוטים רבים המצלמה מופנת כלפיה. אין זה אומר שהסרט מפסיק להיות סרט אימה, להפך: הוא למעשה עובר על סוגים שונים של סצנות המאפינות את הז'אנר, כמעין מילון אזכורים לאו דווקא ליצירות ספציפיות, אלא לסגנונות שונים של אימה: יש בניית מתח איטית בסצנות מסוימות ולהבדיל אימה שמגיע בהפתעה גמורה; יש קטעים של אלימות גרפית לא פשוטה לצפייה ורגעים בהם המאורע האלים מתרחש מחוץ לפריים. הסרט מזכיר לעיתים בסגנונו בי-מוביז מודע לעצמו, אך במקביל הוא מצולם בצורה מרהיבה (על ידי גיא רז) ועורך בצורה יעילה וחכמה.

כאמור, מדובר גם בסרט מאוד ישראלי. הדבר בולט גם בשימוש של הסרט בשמש וגם בגלרית הדמויות: חלקן זרות לחלוטין לקולנוע הישראלי וחלקן מוכרות היטב: אני אהבתי במיוחד את ליאור אשכנזי בתור שוטר שהוא תמצית של הגבר הישראלי השברירי שהופיע בקולנוע של העשורים האחרונים. אשכזני נמצא בסרט בשיאיו כשחקן קומי. לידו, דני גבע כשטור קשוח ושובינסט מעצים את האספקט הקומי. ויש גם את מנשה נוי בתור יערן, בדמות שנראית כשילוב של כל הדמויות שגילם עד כה, מן החמישיה ועד לפרסומות העדכניות. אפילו הז'אנר של סרטי המשפחה הישראלים זוכה ליחס בסרט.

לצד שחקנים אלו, הסרט נעזר בגלריה גדולה של כוכבי נוער וילידים: עופר שכטר, רן דנקר, אניה בוקשטיין, הנרי דוד, ליאת הר לב, יעל גרובגלס ועוד כמה הופעות אורחמשעשעות. בכלל, זה סרט שיש בו לא מעט הומור, לצד רגעים האלימות והפחד.

נכון, לא מדובר בסרט מושלם: יש דמויות שנעלמות מן העלילה לפרקי זמן ארוכים מדי (ולא בגלל שהם נרצחות) ורמת הדיאלוגים לא הייתה אחידה בעיניי. אבל אלו דברים שולים ויכול להיות שהם אף תורמים לסרט בדרכם.

פוסט זה הוא רק סוג של טיזר נטול ספוילרים ולכן הוא אינו נוגע בפרטי עלילה רבים או בפרשנות. אבל לאחר שהסרט ירוץ מעט בבתי הקולנוע, אני מקווה לכתוב עליו שנית.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה עכשיו בקולנוע, קולנוע ישראלי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על כלבת – רגע לפני העלייה לבתי הקולנוע

  1. פינגבאק: מלא סרטים חדשים בחג החנוכה | סריטה

  2. פינגבאק: "כלבת", סקירה | סריטה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s