משחק הוגן

"משחק הוגן", סרטו החדש של דאג ליימן, מבוסס על סיפור אמיתי מהסוג שמזמין עיבוד קולנועי:  ואלרי פליים היייתה סוכנת CIA די בכירה, שהתמחתה במאבק בנשק להשמדה המונית. בין השאר היא הייתה אחת הממליצות על כך שהשגריר לשעבר ג'ו ווילסון ייצא לניז'ר כדי לבדוק אם זו מכרה נשק גרעיני לעיראק כפי שנאמר בדו"ח מודיעין בריטי.

לאחר נקודת מוצא זו צצו כמה בעיות: ראשית, ווילסון מצא שלא הייתה יכולה להתבצע מכירת נשק לעיראק, מה שלא הרשים את הממשל האמריקאי, וזה החליט להצדיק יציאה למלחמה בעיראק בעיקר בגלל המכירה שלא התקיימה (וגם בגלל תפיסה של מכלי אלומיניום שהממשל טען שיכלו לשמש רק להכנת רקטה גרעינית. בסרט נאמר שהם יכלו לשמש רק לבניית נשק קונבציונלי). ווילסון פרסם בעיתון את הממצאים שלו לאחר שהבין כי המלחמה אכן מבוססת על מידע שהוא הוכיח כשגוי.

דבר זה גרם מבוכה לממשל ולכן הם החליטו לחשוף בעיה אחרת: פליים היא אשתו של ווילסון. כדי להשתמש במידע זה נחשף שמה של פליים כסוכנת בעיתונות, מה שחיסל את הקריירה שלה וגם כמה מבצעים חשאיים שהיא עמדה בראשם. ווילסון (ואחריו גם אשתו) הפכו לסמל של המאבק במלחמה הלא מוצדקת ובשלטון המושחת לזמן קצר. לאחר שירדו מעט מהתודעה הציבורית (ולאחר שהממשל שנגדו יצאו זכה בכהונה נוספת) כל אחד מבני הזוג פרסם ספר, מה שהוביל לסרט המבוסס על שניהם.

הבאתי את סיפור העלילה בפירוט יחסי בלבד כי הוא מצביע על הפוטנציאל הדרמטי הגבוה שבו: זה סיפור שמשלב מאבק למען הצדק מול ממשל מושחת, ומההיסטוריה הטרייה, מה שיכול לייצר את "כל אנשי הנשיא" של שנות האלפיים (מינוס הניצחון המוחלט על השלטון) בשילוב עם חיי משפחה ומותחן ריגול. רק צריך במאי שיידע לאזן את המרכיבים השונים.

ליימן מאוד מנסה להיות הבמאי הזה. הוא משתמש בצילום אקספרסיבי ובעריכה יצירתית לאורך כל הסרט במטרה לנסות לטעון כל סיטואציה בנפח נוסף ולהראות שהוא במאי חשוב. הצרה היא שהוא לא תמיד יודע למה הוא בוחר בטריק קולנועי מסוים, או לפחות לא מצליח להעביר את ההנמקה הזו לקהל.

ליימן הוא במאי טוב של קטעי אקשן, אבל הוא פחות חזק בכל אספקט קולנועי אחר. לכן, למשל, הממד ההומוריסטי של "מר וגברת סמית" שלו לא היה סוחף מספיק לגרום להצלחת הסרט. אולי בשל כך הסרט מעניק לקטעי המתח (אין ממש אקשן בסרט) מקום נרחב מדי. למעשה חלקו הראשון של הסרט הוא מותחן ריגול די שגרתי והבעל נמצא ברקע. רק לאחר יותר ממחצית הסרט מתחילה המלחמה של הממשל בזוג והסרט הופך ליותר מעניין משתי סיבות: ראשית, המאבק של ג'ו ווילסון למען האמת שלו נוכח השמצות של הממשל; ומבחינתי באופן מרתק יותר, התפוררות מערכת היחסים הזוגית בשל החשיפה.

אלא שההתפוררות מוצגת בצורה לוקה בחסר. ליימן אינו במאי של רגש ועידון, מרכיבים שאני חושב שהם הכרחיים לסיפור מסוג זה. הסרט תולה את המשבר ביחסים בהבדלים בגישות בין בני הזוג: הבעל לוחמני וצמא ליחס תקשורתי, בעוד דומה כי האישה הייתה מוכנה להבליג על פשעי הממשל אם הם היו מחזירים לה את עבודתה כמרגלת. זה מוביל לממד נוסף, הנעדר כמעט לגמרי מהסרט: חוסר היכולת לשוב לחיים שגרתיים לאחר סיום העבודה בסוכנות ביון.

קיים כמובן גם ממד פוליטי בסרט, אלא שהוא מובא בצורה כל כך גסה עד שהוא הופך לרדוד. מעבר לביקורת הספציפית על המלחמה בעיראק ועל ממשל בוש בכלל, הסרט מעלה לגדולה את האזרח הקטן כמי שיכול וצריך לצאת לבדו נגד כל המערכת. לפי הסרט, יש אמת ויש צדק, והאדם יכול להוציא אותם לאור ולנצח.

אלא שהמערכה של הזוג ווילסון-פליים לא הסתיימה בניצחון. כן, הם גרמו להרשעה של אחד מאנשי הממשל בהדלפת שמה של סוכנת ביון חשאית לעיתון. אותו איש זכה לחנינה מהנשיא שעבורו ביצע את הפשע. הם עוררו את דעת הקהל לתקופה קצרה. אבל המלחמה נמשכה והממשל התחזק בסופו של דבר. גיבורי הסרט פעלו בהירואיות למען מה שנכון. בסופו של דבר ההיסטוריה תזכור אותם כהערת שוליים במקרה הטוב. הם לא השפיעו לא על המלחמה ששינתה או סיימה את חייהם של הרבה מאוד אנשים ולא על דעת הקהל הציבורית לטווח הארוך. הסרט מסתיים בסוג של שיר הלל לדמוקרטיה בארה"ב, אך הסיפור שהוא מגולל חושף בעיקר את הפגמים באותה דמוקרטיה.

התוצאה מציגה הרבה סתירות, דבר ההופך את הסיפור האמיתי למרתק ולכן גם את הסרט – הוא בהחלט ראוי לצפייה, גם אם הוא רחוק מאוד ממימוש הפוטנציאל הגלום בו.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה עכשיו בקולנוע, עם התגים , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s