יהלומי לילה

סרטו של יאן נמץ' (Nemec) "יהולומי לילה" (Diamonds of the Night) נוצר בשנת 1964 והוא אחד משיאי הגל החדש הצ'כי, שניתן גם לכנות אותו "הקולנוע של האביב של פראג". הסרט מתרחש במלחמת העולם השנייה ועוקב אחר שני נערים שקפצו מרכבת שהוליכה אותם לעבר מחנה ריכוז/עבודה/השמדה. הם בורחים ליער ולכפר קטן ומנסים לשרוד ללא בית או ממון בעוד איום ההסגרה תמיד מרחף מעל ראשם.

זהו לא סרט שואה, לפחות לא במובן המקובל. זהו סרט על המאמץ האנושי להישרדות ובדרכו גם סרט נעורים, הכולל לא רק עימות מול המוות אלא גם התפתחות התודעה המינית, המועברת דרך פלאשבקים לחיים לפני המעצר. הכל נעשה בצורה מעודנת אשר אינה אומרת דברים בצורה מפורשת מדי.

נמץ' כמעט אינו משתמש בדיאלוגים. הסרט פועל דרך הצילום ובעיקר דרך העריכה, אשר עוברת בין זמנים שונים ובין מציאות לדמיון בלי שהדבר ייראה מאולץ או מורכב מדי. הצופה נשאב לתוך עולמן של הדמויות ולכן מלאכת הפירוש המתרחש על המסך נותרת פשוטה, למרות שזהו במידה רבה סרט המשתייך ל"זרם התודעה", לפחות ברובו.

הסרט מזכיר מעט את "נעורי איבן" של טרקובסקי. לא בסגנון, אלא בהתמקדות במלחמה כמחסלת את הנעורים. בסרט זה הנערים אינם לוחמים, הם רק בורחים ממאסר שרירותי, כנראה בשל היותם יהודים אך נדמה לי שהדבר אינו נאמר במפורש. מעט מאוד דברים בסרט נאמרים במפורש – העיקר הוא התחושה המועברת, שכאמור אינה נוגעת רק למלחמת העולם השניייה אלא למצב האנושי בכלל.

לאחר סרט זה המשיך נמץ' לפעול במסגרת החופש שניתן לבמאים בצ'כיה של אותן שנים. הוא יצר את "ענייני אהבה", המקצין את השימוש בעריכה ומספר שלושה סיפורים שונים על אהבה, כל אחד מהם ערוך בקצב אחר, שמושפע גם מהמוזיקה המלווה אותם. הוא ביים גם את "המסיבה והאורחים", סרט סוריאליסטי כמעט מופשט שניתן לפרש כאזהרה מפני אלימות סובייטית עתידית. לפרקים "המסיבה והאורחים" נראה כמו שילוב בין פינטר לבוניואל, ברגעים אחרים הוא נופל.

את הפלישה הסובייטית לפראג ב-1968 נמץ' תיעד במצלמתו בזמן אמת. לאחר מכן לא התאפשר לו לפעול בצ'כיה במשך זמן רב, ולהוציא עיבוד ניסיוני של "הגלגול" של קפקא לטלוויזיה הגרמנית הוא כמעט לא יצר קולנוע עד סוף שנות השמונים. מאז הוא ממשיך לעבוד, אם כי לא יצא לי לצפות בסרטיו המאוחרים. בכל מקרה, נדמה לי שסרט כמו "יהלומי הלילה" יכול היה להיווצר רק בשנות השישים ורק בצ'כיה.

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה קלאסיקה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s