קלוד שברול 1930־2010

תמיד הרגשתי שאני צריך לאהוב את קלוד שברול יותר. לכאורה, כיצד אני יכול שלא להתאהב בבמאי שמשלב השפעות של היצ'קוק, לאנג ומלוויל עם ביקורת עוקצנית על הבורגנות, תוך שמירה על אלגנטיות ואינטליגנטיות. זה לא שאני לא מעריך את סרטיו, כמה מהם אכן יצירות אשר הרשימו אותי מאוד, בעיקר "האישה הבוגדנית" ו"הקצב".

אבל משום מה אני פחות מתלהב ממנו, בטח בהשוואה לחבריו לעיתון "מחברות הקולנוע" אשר הפכו לבמאי הגל החדש הצרפתי. אין לו את הנועזות והמורכבות הנרטיבית של ז'אק ריווט, את שבירת הכללים המוחלטת של גודאר, את הדיאלוגים של רוהמר או את הקסם הטהור של סרטי טריפו. לעומתם הוא נראה כבמאי מקצוען מהשורה הראשונה, אבל כזה שלא מצליח להסעיר אותי. מה גם שחלק מסרטיו המאוחרים פשוט לא עבדו עבורי, בעיקר "בלאמי", סרטו האחרון.

יכול להיות שהאהבה שלי להיצ'קוק תורמת גם היא לכך ששברול פחות מסעיר אותי. מצאתי את הביקורת על הבורגנות ואת ההומור הממזרי גם ברבים מסרטיו של היצ'קוק (אם לא בכולם), והגרסה המעודנת של שברול פחות דיברה אליי.

יש לציין כי אני צריך עדיין להשלים צפייה ברבים מסרטיו של שברול. שני סרטיו הראשונים, "סרז' היפה" ו"הדודנים", שנחשבים למבשרים של הגל החדש, מסקרנים במיוחד, כמו גם "הטקס", שאורי קליין מציין היום כסרט הטוב ביותר של שברול המאוחר.

בכל מקרה, הסגנון המעודן של שברול גורם לי להעריך אותו מאוד. קשה שלא להעריך את העובדה שכמו שאר במאי הגל החדש, דומה כי הוא המשיך לעבוד ממש עד יום מותו. אם יש דבר אחד שבכל זאת קסם לי בכל סרטיו זו העובדה שבכולם ניכרה אהבה אמיתית לקולנוע וליצירה, תחושה שקשה להגיד מה גרם לה אך לא ניתן להכחישה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, קלאסיקה, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

8 תגובות על קלוד שברול 1930־2010

  1. דניאל עוז הגיב:

    אולי באמת תאהב את הכי מוקדמים שלו, כי הם הכי "גל חדש" פרופר, ויכלו להיות גם של טריפו נגיד. "הטקס" משובח, אבל "חצויה לשניים", הסרט הלפני אחרון שלו, הוא אולי האהוב עלי מכל הסרטים של שברול שראיתי (ואני מת על אלה של 68-71).

    אישית הבעיה שלי עם היצ'קוק היא שרוב התסריטים שהוא השתמש בהם (מלבד מעט מצויינים) היו בינוניים ומטה, ולפי דעתי הוא מוערך (יתר על המידה) כאוטר בעיקר מסיבות פורמאליסטיות. שברול לעומתו הוא אוטר גם מבחינה תכנית ולא רק סיגנונית.

    אני גם לא מקבל שמישהו מהחבר'ה של מחברות השירה הגיע אי פעם לקרסוליים של שברול בתקופותיו הטובות. טריפו הרכיב את סרטיו בעיקר מקלישאות, רומר נשען על פטפטת בלתי פוסקת, ולגודאר וריווט היה דגש-יתר על סיגנון, ואצל כולם זה בגלל אי-יכולת ליצור עומק אמיתי. שברול היה היחיד מביניהם שבאמת הביע דברים עמוקים, יצר דמויות מורכבות וקשות עם רזוננס רגשי ולא קרטונים.

    • דניאךל, אנחנו ממש לא מסכימים. כי מבין כולם, דווקא שברול נראה לי הקלישאתי ביותר והפורמליסטי ביותר – הסרטים הטובים שלו הם דוגמא לעשייה לפי הספר, לסגנון מושלם אך נטול תעוזה ממשית. הסרטים של טריפו הם בעיניי רגש טהור, בתוספת הרבה הומור. והדגש של גודאר על סגנון (אצל ריווט הדגש הוא על תסריט מתוחכם) לא בא בתופקה הטובה על חשבון רגש, למרות שגודאר בטח מתנגד לפירוש כזה. ולגבי התסריטים של היצ'קוק – הוא מן הבמאים הבודדים שעבד עם התסריטאים שלו באופן קבוע ודרש שיכתובים. כמעט ללא יוצא מן הכלל, התסריטים שלו הם הרבה מעל לרמב ההוליוודית הממוצעת. מה גם ששברול היה מן הראשונים להציב אותו כחזית כאוטר. ואני לא מבין מה ההבדל בין סיבהה פורמאליסטית לסיבה סגנונית בהקשר זה.

      • דניאל עוז הגיב:

        מלבד הסרטים שעד 1967 אני לא מוצא אצל שברול קלישאות בכלל. היות והסגנון הקולנועי שלו משוקע לחלוטין בתוך הטקסט ומשרת אותו, והוא אף פעם לא מחפש לעשות סינמטוגרפיה מתחכמת כשלעצמה בלי רלוונטיות לטקסט, אני גם לא רואה מה פורמליסטי בו. זאת בניגוד להרבה בגל החדש שנכנסו לסחרורים של שוויצים פורמאליים מלוקקים בלי הרבה תוכן.

        טריפו מסוגל להיות סנטימנטלי לפעמים אבל גם אז זה בצורת קלישאות. 400 המלקות זו הדוגמה הניצחת בשבילי לקלישאתיות שלו, כי זה סרט כביכול אוטוביוגראפי ובכל זאת דמות הילד היא גזור-והדבק של ילד שהוא עבריין באשמת החברה וההורים, אבל אין לו באמת יותר מדי אופי או יחוד משל עצמו. הוא עובד עם פלקאטים וגם כשהדמויות שלו כביכול מביעות רגש, זה אף פעם לא כתוב ומשוחק טוב מספיק כדי לעבור כאותנטי ולרגש גם את הצופה.

        אם היצ'קוק שיכתב תסריטים זה אולי הופך את עניין הרמה הירודה שלהם לחמור עוד יותר. אפילו כשאני מסתכל על מזימות בינלאומיות, שהוא סרט טוב מאד בעיני ואחד הטובים שלו, רוב הטקסט בלתי מציאותי בעליל והוא לעתים קרובות אפילו טיפשי. מה שמרים את הסרט זה הסט-פיסז, שורה ארוכה של סצנות מפעימות מבחינת הבימוי שלהן. לצערי ברוב הסרטים שלו אפילו הבימוי לא עוזר. העיסוק שלהם בנושאים כמו ריגול, פשע, משפט, וכו' לא משכנע ברמה הבסיסית ביותר, ואין ראליזם פסיכולוגי והתנהגותי לדמויות. הן מדברות כמו שמדברים רק בסרטים הוליוודים, מתנהגות כמו שמתנהגים רק בסרטים הוליוודיים, ומונעות על-ידי מניעים שקיימים רק בסרטים הוליוודיים. גם אצל היצ'קוק הכל משופע קלישאות כמו רומנטיקה פלקאטית, הרואיזם של אנשים רגילים במצבי לחץ, צירופי מקרים של הרגע האחרון, וכו', אבל מעבר לקלישאות העלילות פשוט מעושות ובלתי-סבירות כמעט תמיד והדיאלוגים לא משכנעים. זה ששברול העריץ את היצ'קוק זה נכון, אבל זה לא היה בצדק, ושברול כשהבשיל מבחינת איכות הטקסט (והפסיק לחקות את היצ'קוק כמו בלה רוט דה קורינת) היה במאי לאין ערוך יותר טוב משהיצ'קוק אי פעם היה.

      • דניאל עוז הגיב:

        אני באמת לא יודע איך אפשר להגיד על סרטים קשים, מורכבים ומאתגרים כל כך מבחינה מוסרית ורגשית כמו juste avant la nuit או Que la bête meure שהם נטולי תעוזה, סרטים שגורמים לצופה להזדהות עם חיבוטי נפש של דמויות עם מצפון מושחר, אבל לייחס תעוזה כלשהי להיצ'קוק שכמעט כל הדמויות אצלו לחלוטין דו-ממדיות, שהחלוקה אצלו בין טובים לרעים כמעט תמיד חדה ביותר, ושהסרטים שלו (כלומר התסריטאים שלו) בעצם גונבים זה מזה לעייפה את אותן נוסחאות ומלבד החלון אחורי ואולי ורטיגו הם פשוט לא אינטליגנטיים – אין בהם הבנה של איך עובדים מוסדות, רגישות לאיך בני-אדם עובדים מבחינה פסיכולוגית.

      • בקצרה: לגבי שברול: כאמור, יכול להיות שיש הרבה דברים שפספסתי, צריך עוד צפייה. אבל המתקפה שלו על הבורגנות לא נראית לי מקורית במיוחד ומבינת השימוש בשפה קולנועית – אין אצל שברול תעוזה ברוח הגל החדש בסרטי סוף שנות הששים, אלא חזרה סגנונית (איכותית) לדברים שנעשו קודם אם תסריטים חכמים אומנם. לגבי היצ'קוק – אני לא יכול להתייחס לטיעון כאילו כל הדמויות בסרטיו הם טובות או רעות באופן מובהק ברצינות – זה נראה ככה, על מתחת לפני השטח הגיבורים בכל סרטיו הם בעיייתים ושליליים בצורה זו או אחרת ולא פעם יש הקבלה, שלא לומר דמיון בקווי אופי והתנהגות בניהם לבין הגיבורים. דווקא בגלל שכאורה הסרטים של היצ'קוק מצייתים לכללים של טוב/ורע יש בהם משהו הרבה ותר חתרני. דווקא "מזימות בינלאומיות" יחסית לא מפותח בענייין הזה -הרעים שם באמת רעים, הגיבור תמים מדי -אבל זה לא סרט שיש בו חשיבות לעלילה או לדמויות – לו באמת יש תסריט רדוד במכוון. אתה מומזן גם לקרוא עשרות ספרים שמנתחים את הדמויות בסרטי היצ'קוק ועולים על המרכבות שכל אחת מהם, כולל הספר של שברול ורומהר, שעושה זאת ברמה ראשונית יותר (כי הוא היא הראשון). לגבי טריפו – הצרה שלו שכל סרט התבגרות שנעשה מאז 400 המלקות גב ממנו, לכן הוא כבר לא נראה מקורי. אבל גם הקלישאות שיש בסרט (ובכל סרט של טריפו) נעשים עם קריצה וטוויסט.

      • דניאל עוז הגיב:

        אתה טוען שיש "מתקפה על הבורגנות" אצל שברול אבל אני לא ממש מוצא אותה, ואם היא היתה קיימת – בטח הייתי מתעצבן כי ברוב המקרים זה הופך סרט לגרוע. למעשה לא ראיתי "מתקפה על הבורגנות" באף סרט של שברול.

        לגבי חזרה סגנונית על דברים שנעשו – זה מעולם לא הפריע לי. מבחינתי בסרט חמישה כוכבים מוכרח להיות תסריט מצויין (אם הוא נראטיבי) אבל לא מוכרח להיות שום חידוש סגנוני. מצד שני לא משנה כמה פרובוקציות סגנוניות תכניס לסרט, אם התסריט שלו רע הוא לא יוכל להיות סרט טוב. לכן אני מעדיף את שברול על יתר הגל החדש. אגב סגנונית הוא באמת יותר שואב מהיצ'קוק וממלוויל מאשר מחבריו לגל החדש (וכאמור אין לי שום בעיה עם זה, כי זה עובד).

        אני בטוח שכבר עשו מטעמים מהדמויות אצל היצ'קוק אבל העובדה הפשוטה היא שהן כתובות גרוע ודברים כאלה רואים ברמת הפשט. זה לא רק שהן שטחיות אלא הדיאלוגים מטופשים. אני יודע שבמחקרים אקדמיים מסוגלים לחפור גם בטקסט מטופש ולמצוא עומק שאין בו. אני לא אתחיל אפילו לתת דוגמאות כי אין טעם – ראיתי את רוב הסרטים המפורסמים של היצ'קוק וכמעט כולם בנויים מעלילות קלישאתיות ומעושות ומדיאלוגים לא אינטליגנטיים בעליל. אני יכול לזרוק למשל את נוטוריוס שבו אף דמות לא מתנהגת בחוכמה ראליסטית (ולכן זה לא מפריע לאף אחד מסויים – כי גם יריביו מצייתים לאותם כללים) ולא מפגינה אמוציות סבירות, זה מתחיל אפילו בגיבורה שהופכת למרגלת באופן הכי מעושה ובלתי-סביר. אבל קשה לתת דוגמאות פשוט כי זה הכלל, והאותנטיות היא היוצאת מן-הכלל בסרטיו. זה גם הדבר שבד"כ פוגע במתח שהיצ'קוק כבמאי דווקא יודע ליצור. במקרה הטוב (כמו בסצנה האחרונה של נוטוריוס) אתה מתוח אבל איפשהו אתה יודע שהסיטואציה מופרכת מיסודה וזה פוגם מאד.

        לגבי 400 המלקות – סרטים טובים הם על-זמניים לא משנה כמה גנבו מהם. דואנל ע"פ כל קנה מידה הוא דמות שטוחה מאד, הוא יכל בקלות להיות דמות משנית מאד מלוס אולבידאדוס של בונואל למשל, אין בו שום תוספת ביחס אליה. וגם קס של לואוץ' שנעשה עשר שנים אחר כך הוא על ילד עבריין ביחס לסביבה שטיפחה אותו, אבל הוא סרט לאין-ערוך מעולה וראליסטי יותר, כך שהבעיה היא לא בהתיישנות כביכול של הנושא אלא בקלישאות מבחינת העיסוק בנושא. 400 המלקות נשאר מאד שטוח מהבחינה הזאת ואין לו את הנואנסים של לואוץ' שנותנים מורכבות ומחיים את העלילה.

      • לדניאל- על שברול אני אפסיק לדבר כי אני לא ראיתי מספיק ולא בצורה מעמיקה. ודאי שאני לא חושב שסרט טוב צריך להיות חדשני – אבל אני מעדיף שהוא יהיה ייחודי. שברול הוא במאי טוב מאוד בעיניי, אבל לא מן הגדולים ביותר. אולי הדעה שלי תשתנה בעקבות הרטרוספקטיבה שתהיה לסרטיו.

        לגבי היצ'קוק: העבודה הפשוטה היא שתאה טוען שדמויות שלו כתובות רע בעוד הרוב המוחלט של המבקרים ופרשנים סבורים אחרת. יכול להיות שפספסת משהו. בכל מקרה, אני חושב שמקרים כאלו עדיף לטעון שאתה לא מוצא את העומק במקום להכריז שהם כתובת רע, בניגוד לדעה של רבים וטובים.

      • דניאל עוז הגיב:

        אני יודע שהיצ'קוק הוא חביב המבקרים והפרשנים וכו' אבל אני מייחס את זה לקונפורמיזם, לאינרציה ולשטחיות של המבקרים והפרשנים. אני יודע היטב להבדיל טקסט טוב מטקסט רע וטיעוני אד פופולום ופניה לסמכות לא מרשימים אותי, אני גם לא מייחס סמכותיות למבקרים ולפרשנים. אני מגבש את דעותי על סרטים באופן ישיר ולא צריך הכוונה את מה מוכרחים לאהוב ואת מה אסור.

        לא קרה אפילו פעם אחת שמבקרים ופרשנים הפכו את דעתי לגבי איכותו של סרט כלשהו. צפיות חוזרות משנות לפעמים, אבל גם זה לרוב לא באופן דראסטי. בהנחה שכולם תמיד עלולים "לפספס משהו" זה נכון גם לגבי המבקרים הכי מהוללים והחוקרים הכי מדופלמים, אבל זה סוג של סופיזם. אין סיכוי שבעולם שפספסתי מי יודע מה בצפיה בסרט רבקה של היצ'קוק, שכתוב ברמה ירודה ביותר באופן עקבי ביותר, סצנה אחרי סצנה של שמאלץ. זה לא סרט שנשגב מבינתי, זה פשוט סרט גרוע.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s