יום שלישי, אחרי החגים

סרטו החדש של ראדו מונטאן, "יום שלישי, אחרי החגים", עוסק בעלילה פשוטה על סף הבנאלית: גבר נשוי מנהל מנהל רומן עם אישה צעירה יותר, רופאת השיניים של בתו. הוא שוקל לעזוב למענה את אשתו ואת הבת. יש בסרט תפנית עלילתית אחת – ההחלטה שהוא מקבל, והרבה רגעים שבהם לכאורה לא קורה דבר.

הסרט מורכב ברובו המכריע משוטים ארוכים מאוד שבהם תנועות מצלמה עדינות, שוטים שלא מנסים להיות מרהיבים טכנית אלא חושפים את שגרת החיים שמעבר לדיאלוגים ולדרמה ומראים רגעים שבהם לא קורה דבר, וכך מותירים את הצופים להתבונן בדמויות בחיי היומיום.

עם זאת מדובר בסרט המצליח לרתק לכל אורכו ולייצר הזדהות עם שלוש הדמויות המרכזיות שבו, למרות ששתיים מהן מבצעות מעשה בעייתי מבחינה מוסרית. כמעט כל סצנה בסרט נחרתת בזיכרון, מכיוון שהיא מקנה תחושה מטרידה של אמינות לצד דרמה שנראית כואבת, גם ברגעים לכאורה שלווים.

השוט הראשון מציג את הגבר עירום במיטה עם המאהבת. אבל הסצנה מורכבת בעיקר מדיאלוג המצביע על זוגיות אוהבת ושגרתית, המורכבת גם מבקשה של אישה מן הגבר שיפסיק לעשן למענה ודיבורים על בתו של הגבר. התחושה היא של זוג אוהב ולא של רומן חולף. הסצנה הבאה מציגה את הגבר ואשתו החוקית קונים מתנה לבת לכבוד חג המולד. שתי הסצנות מציגות בעיקר תחושה של שגרה ומעוררות גם כעס על הגבר המשחק בין שתי נשים.

אולם כמה דקות מאוחר יותר אנו מגלים שהאישה הגיעה במפתיע ללוות את הבת ואביה לטיפול בשיניים. הגבר נאלץ להימצא בחדר עם שתי הנשים בחייו, והמבוכה ניכרת ובו ובמאהבת. מדובר בסצנה עדינה שבה התסריט מפרט מעט מאוד, אך המשחק המשובח של השחקנים הופך אותה לטעונה במיוחד.

מטען הסצנה הזו נשאר למשך שאר הסרט, מכיוון שהגבר הבין כי המצב הזה לא יכול להימשך. סצנות של קניית עץ חד מולד והכנת קפה מקבלות ממד דרמטי בעל עוצמה. גם אחרי שמגיע רגע השיא הסרט ממשיך לעוד כמה סצנות ארוכות שבהן המצב ידוע רק לחלק מהדמויות, סצנות אשר הופכות סרט שבקלות היה יכול להיות מלודרמה נדושה למבט נוקב ובעיקר כואב על החיים. מבלי לשפוט אף דמות או מעשה, גם ללא סיום המצביע על תקווה או ייאוש טוטאלי.

סרטו קודם של מונטאן, "הנייר יכחיל", הוא מהבולטים מסרטי הגל החדש בקולנוע הרומני. גם בו השתמש הבמאי בהרבה שוטים ארוכים, אך הוא הציג התרחשות סוערת בהרבה: מעקב אחרי לילה של צוות טנק במהלך ההפיכה נגד צ'אושסקו, בעוד אנשי הצוות לא יודעים אם עליהם לתמוך בהפיכה או בשליט. במהלך לילה אחד הסרט מכיל הרבה יותר תפניות בעלילה, אך גם בו מצא מונטאן זמן לשלב פעולות אשר אינו מקדמות את ההתרחשות אך מגבירות את המתח. מדובר בשני סרטים שונים מאוד, אולם החיבור ביניהם מעניק להם יותר כוח – הם מצביעים על במאי בעל מגע אישי כן ומרשים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה עכשיו בקולנוע, עם התגים , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על יום שלישי, אחרי החגים

  1. יערה הגיב:

    סרטו הקודם של מונטאן הוא "בוגי" מ 2008 (נדמה לי שבאנגלית קראו לו summer holiday). גם הוא משרטט בכנות נוגעת ללב דיוקן של גבר צעיר בחופשה משפחתית שמתגעגע לנעוריו הפרועים. כואב, מצחיק ומדוייק.

  2. oferliebergall הגיב:

    יערה, תודה על התיקון. משום מה חשבתי שסדר הסרטים של מונטאן הפוך ו"כהנייר יכחיל" יצא ב-2008 ובוגי ב-2006.

  3. מיכאל 22 הגיב:

    אז 'הנייר יכחיל' הוא של מונטאן? זה גם סרט שעליי להשלים, הוא רשום אצלי.
    אהבתי את הפורמט החדש של הבלוג ותמשיך בביקורות המצוינות! 🙂

  4. מיכאל מירו הגיב:

    אכן סרט מדהים מאפיין את הגל הרומני האיכותי בקולנוע

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s