קומיקאים בתפקידים דרמטיים ו"פעם הייתי"

רוב הקומיקאים האמריקאים עוברים שלב בקריירה שלהם שבו הם מנסים להוכיח שהם שחקנים "רציניים" ושביכולתם לגלם תפקידים דרמטיים מורכבים. לרוב, תוצאות המהלך מוצלוחת, דבר אשר לדעתי אינו מקרי, ולא בגלל התפיסה הקלישאית שעל פיה "הרבה יותר קשה לעשות קומדיה מדרמה".

בדרך כלל קומיקאים מתבססים על הצגה מוקצנת של אלמנט מסוים באישיות שלהם, דבר הגורם לכך שכאשר הם מפסיקים את ההקצנה, צדדים אחרים באישיות שלהם עוברים בצורה יותר חדה ומובהקת ומקנים להופעה הדרמטית תחושה של אמינות. התפקידים הדרמטיים של ג'ים קארי ואדם סנדלר הם דוגמה טובה לתופעה.

מכך נובע כי שחקנים קומיים יכולים לייצר הופעה דרמטית מוצלחת בעיקר כאשר הם משחקים דמויות הדומות לאישיות שלהם. אבל לא כל הקומיקאים מסוגלים לברוא דמות שתהיה לקוחה מעולם זר להם ועדיין להביא הרבה מעצמם לדמות ולייצר תצוגת משחק משובחת.

בסרטו החדש של אבי נשר, "פעם הייתי", אדיר מילר משחק דמות שונה מאוד מכל דמות שהוא שיחק בעבר – שדכן רומני ניצול שואה – ומספק את אחת מתצוגות המשחק המרשימות ביותר שנראו בקולנוע הישראלי השנה. מדובר בדמות מורכבת בהרבה מזו שמילר גילם בסרטו הקודם של נשר, "הסודות". מילר ונשר בראו יחד דמות עשירה שמשדרת אמינות ופגיעות בכל ניואנס.

חלק מהתלונות שכבר שמעתי על הסרט מדברות על המבטא הרומני המוקצן שמילר מאמץ בסרט. ביקורות אלו חוטאות לדעתי באי הבנה של אחד הנושאים המרכזיים בסרט – חוסר ההצלחה של קליטת ניצולי השואה בארץ. במקום להגיע אל בית לאומי, ניצולי השואה נותרו זרים ונרדפים גם בארץ ישראל. הדבר לא יכול להיות מועבר ללא הדגשת הממד הגלותי בדמויות – הדמות שמגלם מילר לא מנסה לאמץ מבטא ישראלי לא מעט מפני שהיא חשה זרות לכל עולם פרט לעולם של ילדותה. היא בעיקר חשה זרות לעולם של ארץ ישראל של שנות השישים, אשר מסרב להכיר בסבלה. עולם אשר מאמין כי כל ניצולי השואה ששרדו עשו משהו לא מוסרי כדי לזכות בהמשך החיים.

תחושת הפליטות היא רק אלמנט אחד בקו העלילה היפה אשר עוסק בדמות אשר מגלם מילר – השדכן יענקל'ה ברייד. מערכת היחסים הכואבת שלו עם ניצולת שואה ושותפה לעסקים ובעיקר יחסי החונכות שלו לנער צעיר יוצרים דרמה אנושית מדויקת ומסופרת היטב.

אחת הבעיות של הסרט היא בבניית הדמות הראשית, שאינה יענקל'ה ברייד. המספר הוא הנער הצעיר, החווה בקיץ שבו מתרחשת עלילת הסרט גם אהבה ראשונה. סיפור האהבה הראשונה מתואר בצורה קלישאית הרבה יותר ומבוים בחוסר עידון ופיוט. הפער ברמת המורכבות של שני קווי העלילה מונע מן הסרט להתרומם ולממש את מלוא הפוטנציאל שלו. אבל גם כך, מדובר בסרט מהנה לצפייה וחכם מעט יותר משנדמה, למרות שקיימים בו פגמים נוספים.

רבים מהפגמים האלה נובעים מן הרצון לשמר אלמנטים מהספר שעליו מבוסס הסרט. להבדיל מלא מעט סרטים ישראלים שנוצרו השנה, "פעם הייתי" אינו עיבוד ליצירת ספרות, אלא סרט אשר נוצר בהשראת חלקים מן הספר "בשבילה גיבורים עפים" של אמיר גוטפרוינד. ספרו של גוטפרוינד מתרחש לאורך כ-30 שנה ומתאר סיפור אישי בצל התפתחויות היסטוריות. דמותו של יענקל'ה ברייד היא דמות משנית בו ובעצם היא נעדרת מרוב הספר.

לעומת זאת, סרטו של נשר מתרחש לאורך קיץ אחד, קיץ אשר מקיף את ההיכרות של הגיבור עם ברייד.  אולי במטרה לתת לסרטו שיוך היסטורי הדומה לרומן, הסרט נפתח ומסתיים במלחמת לבנון השנייה, כ-40 שנה לאחר ההתרחשויות המתוארות בו (וכעשור לאחר תום ההתרחשות ברומן). אבל אני לא מצאתי שום קשר בין המלחמה לאירועים בסרט, וההכנסה שלה נראית כניסיון בוטה לזכות באהדה בעזרת שימוש בנושא פוליטי טרי יחסית.

אלמנט נוסף הוא שילוב דמויות נוספות מן הספר בעלילת הסרט, אך בלי להעניק להן את הנפח שלו זכו כאשר פותחו באטיות במשך הרומן. אני מתכוון לדמות של הספרן ולדמות של תמרה, אהובת הנעורים של גיבור הסרט. בספר תמרה אמנם נכנסת לעלילה בנסיבות דומות – היא קרובת משפחה מחו"ל של חברו של הגיבור הבא להתארח בבית החבר. אבל בספר הקשר שנוצר בינה ובין הגיבור אינו אהבת נעורים, בטח שלא כזו המתפתחת בצורה שגרתית כמתואר בסרט. הסרט, אגב, מכיל רמיזה לגבי זהות הדמות שבה מתאהב הגיבור בספר, אך היא נטולת כל קשר למה שראינו ולכן מיותרת לחלוטין. הניסיונות של נשר לרמוז גם לחלקים אחרים אינם בעייתים בגלל הריחוק מן המקור הספרותי (שקרבה אליו מעולם לא הייתה המטרה של סרט זה), אלא מכיוון שהם מחלישים את העלילה המרכזית והטיפול בהם נעשה בפחות אהבה, וכתוצאה מכך גם בפחות מקוריות ורגישות. אולם כאמור, ל"פעם הייתי" יש מספיק יתרונות ההופכים אותו ליצירה מעוררת עניין, גם עבור אלו אשר נרתעו מסרטיו הקודמים של נשר.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה אדפטציה, עכשיו בקולנוע, עם התגים , , , . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s