דניס הופר ז"ל

יש דמויות שנדמות תמיד כגדולות מהחיים. כמו קלינט איסטווד, שלחגיגות ה-80 שלו אקדיש פוסט בימים הקרובים, גם דניס הופר הוא דמות כזו, למרות שהוא רחוק הרבה יותר מן הקונצנזוס.

מבין כל הסרטים החשובים בתולדות הקולנוע, דווקא ל"איזי ריידר" של הופר פחות התחברתי, למרות שאיני מבטל את חשיבותו כסרט ששינה את הנוף הקולנועי ופתח את הדרך לאחת התקופות היפות בקולנוע האמריקאי, תקופה שבה המפיקים הימרו על במאים צעירים. אבל כשחקן הופר כבש גם אותי. היה משהו מאוד טוטאלי בכל הופעה שלו, טירוף שנראה הרבה יותר כן מכל שפיות. טירוף שהוא מפחיד ונוגע ללב בו זמנית, מאיים כשם שהוא קורבן, או במילים אחרות, הסצנה הזו מ"קטיפה כחולה" –

בפסטיבל סרטי הסטונדטים של אוניברסיטת תל אביב שיחל בעוד שבוע יתארח בין השאר רוג'ר קורמן הגדול. במסגרת המחווה לפועלו של קורמן יוקרן בהקרנת חצות "הטריפ" בהשתתפות הופר – סרט שמכיל למעשה את הצוות העיקרי של "איזי ריידר" (פיטר פונדה בתפקיד הראשי, תסריט של ג'ק ניקולסון) ובמידה מסוימת סלל לו את הדרך סגנונית. שווה לצפות בו כמחווה קטנה להופר, בדרך למחווה גדולה יותר שאני מקווה שהסינמטקים יארגנו. אני באמת צריך לתת ל"איזי ריידר" עוד צ'אנס.

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s