הברדלס

בפסטיבל קאן הנפתח היום קיימת גם מסגרת של הקרנות מחודשת של סרטים קלאסיים. אחד משיאי הפסטיבל השנה יהיה הקרנה מחודשת של "הברדלס" של לוקינו ויסקונטי, סרט שנועד למסך גדול, מכיוון שכל קומפוזיציה ותנועות מצלמה בו מלאות אצילות מרגשת. הסרט הוא בו זמנית שיר הלל ליופי והספד לעולם שאבד. הוא מבקר את הדמויות שבו ואוהב אותן.

כמו לגבי כל במאי אהוב, גם אצל ויסקונטי מצאתי סתירות העומדות בבסיס היצירה שלו. תמיד נוכחים בעבודה שלו שני מתחים בסיסיים, שנוכחותם יוצרת מתיחות מרתקת שלישית. ויסקונטי הוא בן למשפחת אצולה וקומוניסט אדוק, הוא שואף בסרטיו לתאר את עוולות החברה, אך בו בזמן הוא מוצא את עצמו מזדהה דווקא עם העשירים ביותר.

בנוסף לכך, ויסקונטי מאוהב ביופי ובשלמות אמנותית. כמומחה לאמנות ובמאי מוביל גם בתיאטרון ובאופרה, ויסקונטי מודע לכל פן תרבותי ברמה הגבוהה ביותר. הוא מנסה לייצר בסרטיו שלמות אסתטית ומתעכב לא פעם על היופי של השחקנים שלו, בעיקר הגברים אך גם הנשים. אך במקביל ויסקונטי שואף לייצר קולנוע ריאליסטי עד כמה שניתן. הדבר מוליד סגנון מיוחד, המבוסס על שוטים מופקדים ומועצבים היטב, שגם נותנים מקום להתרחשויות קטנות. ויסקונטי מתבונן ברגעים הפשוטים, הלא קולנועיים, של החיים ובו בזמן מאדיר את העושר והפאר הנוכחים בסרטיו. הדבר נכון לסרטיו המתארים משפחות עניות כמו גם לסרטים שבהם הוא מתאר את בני המעמד השולט. הוא ממייסדי הקולנוע האופראי כפי שהוא ממייסדי הניאו-ריאליזם, ובסרטיו קיימים אלמנטים משני הסגנונות המנוגדים.

המתח השלישי הוא המתח הקיים תמיד בין הדחף של ויסקונטי לאמירה חברתית לאהבה שלו לקולנוע מועצב היטב. הדבר מוליד סרטים שהם קודם כל תענוג לעין אך לאחר הצפייה מטרידים את המחשבה. יחסית לקומוניסט, ויסקונטי מציג בסרטיו עמדה יחסית פסימית לגבי האפשרות לשינוי בעולם ולמהפך. בקולנוע שלו אף פעם אין רעים, רק קורבנות של הנסיבות, אם עשירים ואם עניים.

"הברדלס" הוא הסרט הראשון (אך לא האחרון) שבו הוא מתאר את בני המעמד השולט. "סנסו" היה הניסיון הראשון שלו בתיאור בני המעמד הגבוה, אך הוא התמקד במאבק של האיטלקים נגד הכיבוש האוסטרי, כלומר בנשלטים ולא בשולטים. שאר סרטיו עד לאותה נקודה עסקו בבני המעמדות הנמוכים. גיבור "הברדלס" הוא נסיך. אך גם כאן מדובר בנסיך ברגע תבוסתו. את הנסיך מגלם ברט לקנסטר בראשון מבין שני תפקידים גדולים שלו אצל ויסקונטי (השני הוא בסרט היחסית נשכח "תמונה משפחתית"), שהם בעיניי שיאי הקריירה המרשימה שלו.

הסרט עוסק באיחוד איטליה מנקודת מבט של המפסידים, אך מראה כיצד הם מנסים לנצל את המצב לטובתם. בסופו של דבר הנסיך לא מאבד ממש את כוחו או מעמדו, אבל כן מאבד את עולמו. מנגד, הסרט לא מראה מרווחים מהמהלך, וגם בני העם הפשוטים מוצגים כמי שמעמדם ומזלם לא השתנו. זוהי ראייה של המהלך המסעיר ביותר בהיסטוריה האיטלקית כמהפך נטול ערך מלבד סיומו של העולם העתיק המרתק את הבמאי. הנסיך מחליף עמדות פוליטיות בחוכמה וביעילות, ואחיינו האהוב טנקרדי מגדיל לעשות ומחליף צבאות. אך הדמויות הללו אינן מוצגות בצורה שלילית אלא כדמויות המבינות לאן מתקדם העולם. מבלי לומר זאת במפורש הדמויות מבינות כי מלחמות ומהפכות לא משרתות אידיאלים אלא שיפור עמדות. למען המטרה הכוללת, האצולה אף מספקת בחיים פשוטים בעודה בתנועה –

כמו כל סרט של ויסקונטי, זה גם סרט על אהבה. טנקרדי (אלן דלון) מחזר בראשית הסרט ובסוף הקליפ הקודם אחרי בתו של הנסיך, בין השאר למען הבטחת עתידו הכלכלי. בערך באמצע הסרט הוא משנה את היעד ומסכן את העתיד, אבל יש לו סיבה טובה. קלאודיה קרדינלה שיחקה ב-1963 בתפקיד משנה בסרט זה וב"שמונה וחצי" של פליני. די בשתי ההופעות הללו להפוך את דמותה לאחד הייצוגים המובהקים ביותר של יופי נשי בקולנוע. למזלנו, היו לה לאורך השנים עוד הרבה הופעות מרשימות ומורכבות יותר, גם אצל ויסקונטי. אבל רגע הכניסה שלה לסרט הזה הוא אולי ההצגה המושלמת ביותר של העוצמה השברירית של יופיה. הקטע הזה ממש לא צריך תרגום –

עלילת הסרט אינה נעה בעקבות ההתרחשויות הדרמטיות. אירועי מפתח לא נראים כלל והסרט דומה יותר לסדרה של ציורים נעים המתארים התרחשויות נפרדות העוברות על אותן דמויות. השיא, סצנת נשף של כ-45 דקות, הוא סצנה מלאה בפאר ובסופו של דבר גם בכאב, סצנה חזקה מכל תיאור מילולי. הנה טעימה קטנה –

אולי זו הנקודה לציין כי הסרט נוטה לשעמם חלקים גדולים מן הקהל, כמו כל סרטיו של ויסקונטי. אולם ככל שחולף הזמן אני משוכנע כי האמירה שזהו לא סרט לכל חובב קולנוע אינה תקפה. אמנם זה אינו סרט המתאים לכל מצב רוח, אך היצירה הזו היא בעלת עוצמה כל כך ייחודית שאני סבור כי על כל חובב אמנות לנסות להתמודד עמה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה קלאסיקה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s