קיק אס: גיבור העל בין מודרניזם לפוסט-מודרניזם

"קיק אס" אינו סרט שמנסה לעסוק במילים גבוהות כמו כותרת הפוסט הזה. הוא מנסה לתת לקהל סרט מבדר, המשלב בין הומור, אקשן סוחף וסרט התבגרות.

ההיבט הפחות מוצלח של הסרט הוא התפקוד שלו כקומדיית התבגרות. גיבור הסרט, דייב, הוא חנון שמאוהב ביפה של השכבה. הסרט מודע לכך שזה סיפור קלישאי ומנסה להיבנות מן הקלישאה הזו, אך זה נעשה בצורה מגושמת וכולל כמה בדיחות וולגאריות מדי שנראה כי הודברו כדי להדגיש את העובדה כי לא מדובר בסרט לילדים. לי נדמה שהאהבה של יוצרי הקומיקס המקורי והסרט לגיבורי על חזקה יותר מהאהבה שלהם לקומדיות התבגרות, ולכן הקטעים האלו גרמו לי מבוכה. למזלי, ככל שהסרט התקדם הבדיחות מסוג הזה נזנחו לטובת סרט אקשן, שאמנם נראה לעתים כי הוא מנסה בכוח להיות מגניב, אך רוב הזמן הוא באמת מצליח.

יש לאנשים נטייה לזלזל בגיבורי על כתוצר בידורי נטול עומק, אך מדובר בסרטים שגם מנסים בדרכם לומר משהו על הערכים של החברה שבה הם נוצרים. בעידן שלנו, התרבות הפופולרית תופסת נתח גדול מן החיים ולכן "קיק אס" מציג גיבור על שהפך לגיבור לא בגלל טראומה או תאונה קטלנית, אלא כתוצאה מתרבות פופולרית. כל הסרט מתעסק בדרך שבה החברה מציגה לא רק גיבורי על, אלא גיבורי תרבות בכלל, ובהשפעה של הייצוג הזה על החברה.

הסרט מורכב כולו מציטוטים מקומיקסים/סרטים אחרים, לא רק בז'אנר שבתוכו ממוקם הסרט. בסגנון קולנועי שנע בין טרנטינו לווס אנדרסון, הסרט מזכיר לנו כל הזמן כי הוא סרט ואף מציג כבר בפתיחה שלו את האופציה כי גם הגיבורים שלו יהפכו למודלים לחיקוי.

השאלה הנשאלת בפתיחת הסרט היא מדוע בעצם לא לחקות את הסרטים אם הם מציגים עמדה אידאולוגית צודקת לכאורה. האלמנט המופרך של הסיפורים המקוריים לא מרתיע במיוחד את גיבורי הסרט ועושה רושם שבצדק. למרות שקיק אס (הדמות) לא מצליח בהתחלה להילחם בפשע בצורה יעילה במיוחד, מה שחשוב בעולם שלו זה כמות הציפיות ביוטיוב והחברים במייספייס (התסריט כנראה נכתב בעידן האפל שקדם לפייסבוק).

כאשר הסרט עוסק בשאלות אלו, הוא מתחיל לעסוק באלמנטים פוסט-מודרניסטיים, אולם הוא לא הולך עמם עד הסוף והנותר נטוע למדי בעולם מציאותי. בסופו של דבר, השאלה של מהו הצדק ואם הנקמה היא דבר מוצדק מעסיקה אותו יותר מהשאלה לגבי השפעת התרבות הפופולרית והטבע של העולם.

בעיסוק שלו בשאלה הזו "קיק אס" משתייך לגל סרטי גיבורי העל המודרניסטיים, גל ש"איירון מן" ו"האביר האפל" הם הנציגים הבולטים ביותר שלו. הסרטים החדשים מציגים את גיבור העל כמי שבסופו של יום לא כל כך שונה מבחינה מוסרית מן הנבלים, לפחות לא במבחן התוצאה. דרך דמות המשנית של "ביג דדי" (ניקולס קייג' ) הסרט מציג את הפן השלילי והאפל של גיבורי העל – גיבור החיובי הוא למעשה הנבל האמיתי של הסרט בכמה מובנים.

הסרט לא הולך יותר מדי רחוק גם עם אלמנטים אלו ואינו מציג עמדה מוסרית מוצקה או מעורר תהיות מורכבות. לזכותו ייאמר כי הוא לא ממש מנסה לעסוק בנושאים הכבדים יותר ברצינות, למרות שהם אכן נוכחים בסרט.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה עכשיו בקולנוע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s