עוד מחשבות על שאטר איילנד

ראשית, הבהרה: פוסט זה כולל ניתוח של "שאטר איילנד" המיועד למי שצפו בסרט, או שלא אכפת להם לדעת מראש את הטוויסט הגדול (אך הלא באמת מפתיע, לפחות עבורי) של העלילה.

זה היה "הקבינט של ד"ר קליגרי", אחד הסרטים המשפיעים ביותר בתולדות הקולנוע. אין לי כוונה לכתוב כאן ניתוח מעמיק שלו/לתאר את כל ההשפעות שלו לאורך השנים. אני רק אציין את האלמנטים הקשורים ל"שאטר איילנד", סרט שאני מוצא כי הוא מתכתב בצורה ישירה עם "קליגרי" למרות הסגנונות לכאורה שונים שלהם. "שאטר איילנד" נראה על פני השטח כסרט ריאליסטי עם קטעי פנטזיה בעוד "קליגרי" כולו מצולם בסגנון אקספרסיוניסטי מוגזם (הערת שוליים: למעשה כמעט אף  סרט לא הקצין את האלמנטים האקספרסיוניסטיים כמו"הקבינט של ד"ר קליגרי"). יש שתי נקודות חשובות:

1. קליגרי הציע סיום דואלי. לכאורה בסוף הסרט מתגלה כי ד"ר קליגרי, הדמות הרעה במשך רוב הסרט, הוא למעשה רופא טוב שרק מטורף יאשים אותו בפשעים. אבל הסרט גם מתפקד ברמה אחרת: כתוקף את ד"ר קליגרי כמייצג של הממסד. הסיום מעניק חותמת לסרט כתומך במשטר ושאינו חתרני, אך המסר החתרני כלפי הממסד עבד במשך רוב הסרט ונשאר בתודעה של הצופים למרות הסיום. כך גם ב"שאטר איילנד" – הסיום מציג את ד"ר קאולי כטוב ואת הגיבור כמטורף, מה שמעמיד באור מגוחך את תיאוריות הקונספירציה שעולתה בסרט. אך התיאוריה עדיין נמצאת בסרט. יתרה מזו – באף נקודה ב"שאטר איילנד" הסיום אינו מאושר בוודאות. קיימת אופציה שהזיות הגיבור הן תוצאה מסימום שיטתי שעבר. במהלך הדיאלוג עם ג'ורג נויס (האסיר שהגיבור היכה באכזריות/חקר אותו לאחר שיצא מן המוסד) יש רמיזות המפריכות כל פרשנות של הסרט – הוא קורא לגיבור "ליידיס" אך במהלך הדיאלוג אומר גם דברים שלא נשמעים הגיוניים אם הגיבור הוא אכן ליידיס ולא דניאלס. ד"ר קאולי לא מצטט את החלקים הבעייתים האלו של הדיאלוג. עדיין, האופציה שדניאלס לא מטורף היא הפחות סבירה, אך היא קיימת. וגם אם הוא מטורף – החשדות כלפי הממסד קיימים. ואלו לא חשדות שרלוונטיים רק לגבי תקופת המלחמה הקרה – אפשר להחליף את הקומוניסטים במוסלמים, או בכל אויב אחר. החשש העיקרי הוא מן הממשל. כל "שאטר איילנד" משחק על דואליות, גם ברמה הכי בסיסית – 24 חולים במחלקה ג', 42 חולים במחלקות האחרות. סך הכל, 66. ספרות שניתן להחליף.

2. "הקבינט של ד"ר קליגרי" השתמש בתירוץ שהגיבור שלו למעשה מטורף כדי להעביר את כל הסרט דרך עיניו, משמע דרך תפוארה לא הגיונית מרהיבה. "שאטר איילנד" גם הוא מסופר כולו דרך עיניים של דמות לא שפויה, רק שהוא עושה זאת בצורה יותר מרומזת. ראשית, קטעי הפנטזיה/זיכרונות (המתחילים לפני שהגיבור מגיע/חוזר לאי) מצביעים על כך שמדובר בדמות הסובלת מבעיות נפשיות. תמת הבעיות הנפשיות בקולנוע זורקת את הצופה לא רק לפרויד, אלא גם לקולנוע שהחל את העיסוק באי שפיות, כלומר ד"ר קליגרי וממשיכו. הבעיות הנפשיות האלו עוברות גם במהלך הקטעים הריאליסטיים לכאורה. כביכול הסרט לא מועבר דרך נקודת המבט של הגיבור שלו ומסופר מנקודת מבט אולימפית. אלא שדומה שמספר הסרט גם הוא לא ממש שפוי. המציאות שאנו רואים מועברת דרך מסך של אי שפיות –  במהלך הסרט יש בעיות רבות בהמשכיות. טעויות יש בכל סרט, אך כאן מדובר בטעויות רבות הרבה יותר משניתן למצוא בסרט הוליוודי טיפוסי, שלא לדבר על סרט של במאי כמו סקורסזה, אחד הבמאים המוקפדים ביותר בתולדות הקולנוע. בנוסף לכך, העריכה בסרט תורמת לאווירה הבלתי שפויה – סקורסזה קוטע ברגעים לא מתאימים וחוזר לדמויות כל פעם מזווית אחרת, דבר היוצר בלבול. הבלבול הזה יכול להיות מוסבר בעזרת אי השפיות של הדמות הראשית או בשל הסימום.

החיסרון הכי גדול בסרט הוא האזכור הבוטה לשואה ולשחרור דכאו. נראה שלא ברור מדוע יש צורך בטראומת עבר כה חזקה ומעוררת רגשות. אבל למעשה זוהי טראומה מזויפת, מאחר שיש דברים בסיפור הזיכרון של הגיבור שלא היו יכולים להתרחש: לא היה במחנה דכאו שלט "העבודה משחררת" כמו זה הנראה בסרט. מחנה דכאו לא שוחרר בשלג אלא באביב. קצין נאצי כנראה לא היה מאזין למאהלר היהודי. הטראומה של הגיבור היא ייצוג של טראומה. היא הזיה נוספת. ניתן גם לפרש זאת ברמה הפוסטמודרניסטית שלפיה הייצוג הקולנועי של זוועת העבר הופך לאמיתי יותר מן ההיסטוריה – עיין ערך טרנטינו.

לסיום, הערה לגבי הסיום. מדובר בדבר מהותי אשר משום מה חמק ממני בצפייה ראשונה – הגיבור מתאבד/הולך ביודעין לעבר כריתת אונה בסצנת הסיום. הוא מעדיף למות כאיש טוב מאשר לחיות כמפלצת. כאיש אשר אינו מאמין במחלות נפש כדבר שניתן לטיפול (ראו היחס שלו לאשתו), חיים במוסד לחולי נפש משמעם הפיכה למפלצת. תהיה המציאות אשר תהיה, הוא אינו מוכן לחיות בה עוד. הוא יודע שהפעולה שנקט תביא לניתוח אשר יוציא אותו מפעולה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה עכשיו בקולנוע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

4 תגובות על עוד מחשבות על שאטר איילנד

  1. סטיבי הגיב:

    נראה לי שההערה שלך לגבי סוף הסרט זה מה שהתווכחנו עליו (או שזה לא הפועל הנכון) אחרי הצפייה הראשונה 🙂

    (חוץ מזה – נקודות יפות מאוד, כרגיל)

    אגב, סקורסזי בדיוק התראיין על "מסדרון ההלם" של פולר:

    http://www.list.co.uk/article/24050-how-shutter-island-invokes-the-spirit-of-sam-fuller-and-shock-corridor-martin-scorsese-interview/

  2. חן הגיב:

    זה בדיוק מה שחשבתי על הסוף! גם לי יצא להתווכח על זה עם אנשים, אבל המשפט שהוא אומר בסוף, שבהתחלה ממש לא מובן, מוכיח את זה.

  3. שרון ג הגיב:

    שני סרטים באותה שנה בהם לאונרדו דה קפריו מכווץ גביניו בזעם, התודעה מפוררת כמו פריכית אורז, הגבול בין אמת לבדיה ובין יציר המוח ל"מציאות" הוא בלתי נראה, התפקיד הנשי הוא נושא הטראומה וליבה, ואוחז בתוכו תעלומה מצמררת על מוות דרמטי. הנשים הן רוחות רפאים בשמלות מתנופפות, והסביבונים מסתובבים כמו אישוניהם הסחרחרים של הצופים. הסמיכות של "שאטר איילנד" ושל "התחלה" מותירה בי אי נעימות מסויימת, למרות שנולן עשה סרט גאוני וסקורסיזי עשה "רק" סרט אפקטיבי ומבריק.

    • oferliebergall הגיב:

      שרון, לדעתי יש כאן בחירה מודעת של דיקפריו בסוג כזה של תפקידים. לאורך תולדות הוליווד, הכוכבים הגדולים ביותר היו אלו אשר לא גילמו דמויות בעלות אופי דומה בכל סרט, אלא גם עברו מהלך עלילתי דומה בכל סרט. די קפריו מנסה לשווק את עצמו בשלב הנוכחי של הקרירה בתור הגבר הבטוח בעצמו שלא מוכן להתמודד עם טראומה מן העבר. למרות קווי הדמיון, מדובר גם בסרטים מאוד שונים – אצל סקורסזי הדגש הוא על העלילה האפשרות לקריאה של הסרט ביותר מאופן אחד מרומזת, אך היא פחות דוממינטית מן הפירוש אשר רואה בסיום טוויסט. לעומת זאת, ב"התחלה" יש פחות טוויסטים ויותר תהייה עם מהות החיים והחלום ופתיחה מכוונת של הסרט למספר רב של פירושים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s