אוהב אותך ניו יורק

השבוע עולה לאקרנים בארץ "אוהב אותך, ניו יורק", הסרט השני בסדרת סרטי "אני אוהב אותך" המוקדשים לערים. הרעיון הוא שכמה במאים מובילים מרחבי העולם ממקמים בעיר הנידונה סרטים קצרים על אהבה, וכל סרט משתמש בנוף העירוני הייחודי, רצוי בצורה ספציפית.

ב"פריז ז'ה טם", הראשון בסדרה, השתתפו במאים כגון האחים כהן, גאס ואן סאנט, כריסטופר דויל, ז'ראר דפרדיה, אלכסנדר פיין ועוד רבים וטובים. התוצאה, כצפוי בפרויקטים כאלו, לא הייתה אחידה ברמתה אך הייתה חביבה להפליא.

בכללותו "אוהב אותך, ניו יורק" נופל בהרבה מן הפרויקט הראשון. חלק גדול מהבעיה הוא בקטעים המקשרים בין הסרטים, שבהם הדמיות השונות חוזרות להופיע. את קטעים הללו ביים רנדל בלסמייר, ובמקום להעניק ליצירה אחדות הם מפרקים אותה עוד יותר ומעניקים גוון מבולבל לכל היצירה. במקום סדרה של סרטים קצרים העומדים בפני עצמם, התוצאה היא דיוקן של עיר שלא באמת אומר שום דבר על העיר, אולי כי הוא בוים בידי עשרה במאים שונים. בעיה נוספת החוזרת ברבים מן הסרטים היא חתירה לפואנטה ולא לתיאור הדמויות, דבר בעייתי מכיוון שכל ההפתעות בתסריטים השונים למעשה מאוד צפויות. אולם כאשר בוחנים כל סרט בנפרד, חלקם די מוצלחים.

הסרט הראשון ביום בידי השחקן יאנג ואן והוא עוקב אחר גנב המדבר עם בחורה בפאב בשעות הצהריים, אך כאשר הבחורה נפגשת עם המאהב שלה הוא מגלה שגם במקצוע שלו יש מוצלחים יותר. למרות המשחק של אנדי גרסיה, היידן כריסטינסן ורייצ'ל בילסון, הסרט הזה הוא חביב במקרה טוב.

לעומתו, הסרט שביימה מירה נאיר איום ונורא מכל בחינה שהיא. קשר בין סוחרי יהלומים, הודי ויהודייה חסידית רגע לפני החתונה. הם משוחחים על הדמיון בין הדתות השונות וחווים רגע אינטימי מביך במיוחד לצפייה בשל העשייה הבנאלית שלו וחוסר המחשבה. גם נטלי פורטמן לא מצליחה להציל את הסרט הזה, שמצטרף לסדרה של כישלונות מצד הבמאית.

הסרט של סונג'י איוויי שימש בעיקא להתאוששות. אורלנדו בלום מגלם מלחין סרטים הנמצא תחת עומס עבודה כבד, המנסה לחזר אחר מזכירה של במאי (כריסטינה ריצ'י). אין בסרט הזה שום דבר מורכב או רגע שנחרת בזיכרון, אבל לפחות הוא יחסית מהנה לצפייה.

השחקן איוואן אטאל ביים שני סרטים קצרים המשולבים בסרט, שניהם שיחות של אנשים היוצאים לעשן סיגריה מחוץ לפאב. שניהם אמורים להוביל לסיום מפתיע, מה שגורם להם להיראות כמו בדיחות קטנות ולא ממש מוצלחות. למרות זאת, הדיאלוגים אמנם צפויים אך לא מביכים ויש שחקנים שמצילים במעט את המצב: אית'ן הוק ומגי או בחלק הראשון, רובין רייט פן וכריס קופר בשני.

הסיום הלכאורה מפתיע של סרטו ברט ראטנר צפוי אף יותר, אך הסרט עצמו חביב בהחלט. אנטון ילצ'ין מגלם מתבגר מרושל, שבעל בית מרקחת (ג'יימס קאן הנפלא) מסדר לו את בתו בתור דייט לנשף הסיום. אלא שהוא לא מגלה לו פרט מכריע על אודות הבחורה. לסרט אין יותר מדי יומרות, אבל הוא משלב בין הומור לקשיי גיל ההתבגרות בצורה שלא מעליבה יותר מדי את האינטליגנציה.

הסרט של אלן יוז מתחרה עם הסרט של נאיר על תואר הסרט הכי גרוע במקבץ. בחור צעיר (בראדלי קופר) ואישה מבוגרת (דריי דה מטאו) נמצאים בדרכם לדייט ובדרך נזכרים בסקס שהיה להם בפגישה הקודמת. הדבר הזה פשוט ערוך בגסות מחרידה.

את הסרט הבא אמור היה לביים אנתוני מינגלה, אבל הוא מת לפני הצילומים כך ששאקיר קאפור לקח את התסריט שלו לידיו. אחרי "נער קריאה" ו"תשע" שהפיק, אין ספק כי הקריירה של מינגלה לאחר המוות מביישת את חייו. הסרט הזה בעיקר לא ברור – ג'ולי כריסטי שבה להתארח במלון פאר ונפגשת עם עובד צולע של המקום (שיה לבוף בתפקיד מפתיע). לא ברור באיזו רמה של מציאות מתרחש הסרט ומה עושה שם ג'ון הרט. אבל זה משום מה לא מסקרן כלל.

ואז, לקראת הסוף, מגיעים ברצף הסרטים היותר טובים באוסף. הסרט הקצר שביימה נטלי פורטמן הוא תיאור צנוע של יום בפארק של גבר וילדה קטנה. להוציא רגע אחד בסוף, הסרט החביב הזה מחפה על הסרט שבו פורטמן שיחקה.

פאטי אקין מביים כהרגלו סרט שעוסק במהגרים ובאמנות. אמן רוצה לצייר בחורה אסייתית. כאשר היא באה לסטודיו שלו, מצפה לה הפתעה, אבל לא כזו שאמורה להפתיע גם את הקהל. חובבי הבמאי יאהבו גם הסרט הזה.

הסיום הכי מצולח בעיניי – זוג קשישים הולכים ומשוחחים. לא הרבה יותר מזה. אבל הסרט של ג'ושוע מרסטון מלא באהבה לדמויות שלו ולעיר ומספק רגע יפה של החיים. בדיוק מה שסרטים מסוג זה צריכים לעשות. חוץ מזה, יש שם את איליי וולך.

אבל למעשה את שני הסרטים הכי טובים בפרויקט לא תוכלו לראות בקולנוע. ניתן למצוא אותם ב-DVD, שכבר יצא. בראשון סקרלט ג'והנסון מפתיעה בסרט שחור-לבן פואטי שמשאיר טעם של עוד. השני, של הבמאי הרוסי אנדריי זבייגינצב, הוא רגע קסום קטן על מה שקורה לפעמים כשמצלמים עוברי אורח ולא תופסים עד מאוחר יותר מה בדיוק תועד במצלמה.

למי שמוכן לסבול דיבוב לרוסית, הנה הסרטים שלא תראו בקולנוע. בכל מקרה הדיאלוג בהם לא הכי חשוב:

אגב, מתוכננים עוד שלושה סרטים בסדרה, אחד מהם בירושלים.

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה עכשיו בקולנוע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s