אריק רוהמר 1920-2010

אריק רוהמר מת אבל הקולנוע שלו חי מתמיד. רוהמר שייך לפחות מהפכנים מקרב במאי הגל החדש הצרפתי, אבל נדמה לי כי דווקא המהפכה השקטה שלו היא המשמעותית ביותר לקולנוע של ימינו. הסרטים שלו מבוסס בעיקר על הדיאלוג מובנה ועל משחק של צוות השחקנים. אבל הסרטים שלו לא היו פטפטניים ואפילו קשה לי לקרוא להם מינימליסטיים – כי הם העבירו עולמות עשירים ועסקו בתהפוכות הלב בצורה מודעת לעצמה ומשוחררת.

רוהמר הוא הקולנוען המפוכח של המהפכה המינית. הוא עוסק בסקס ובמערכות יחסים נזילות, אך בסופו של דבר הוא מאמין בסיומי סרטיו באהבה אמיתית אחת ובתא המשפחתי. סרטיו הידועים ביותר הם אלו הכלולים תחת הכותרת "שש מעשיות מוסר" ובהם הדילמה המוסרית היא בסופו של דבר תמיד בחירה בין נשיות המאפשרת להתמסד ובין נשיות יותר פרועה ופתוחה מינית. רוהמר ביצע חיפוש כן אחר מוסר ודת בעולם המקבל את ערכי החופש המיני, לפחות בחלקם. עם זאת, לכל אחד מהסרטים יש סגנון מיוחד משלו וכולם מופתיים בדרכם – החל בסרטים הקצרים שפתחו את הסדרה – "הנערה ממאפיית מאנסו" ו"הקריירה של סוזאן" ועד ארבע היצירות הארוכות, המפורסמות יותר – "האספנית", "הלילה שלי אצל מוד", "הברך של קלייר" ו"אהבה אחר הצהריים", שכולל את הקטע הבא –

הקטע הזה משעשע ומעמיק באותה מידה. הוא ספרותי בשימוש שלו בקריינות הכתובה היטב ובו בזמן משתמש בכל האמצעים העומדים לרשות הקולנוע, בעיקר העמדת הדמויות בפריים. מי שלא אהב את הקטע הזה לא יאהב את הקולנוע של רוהמר. בכך איני מתכוון לומר שזו הפסגה של יצירתו, שכן כמעט כל יצירתו באותה רמה איכותית. או שנכבשים מן הסגנון שלו, או שמשתעממים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה קלאסיקה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s