סרטי העשור 8 – הרמוניות ורקמייסטר

אני מתייחס לסרט הזה כאל ספר שירה. כל שוט הוא שיר נפרד, מדהים בעוצמתו ובדימויים שלו, ניתן לפירוש בכמה דרכים ואומר משהו על האופי האנושי. מטבע הדברים, המכלול מוסיף. כל שוט מקבל ערך גם ביחס לשוטים שקדמו לו וגם ביחס לשוטים שאחריו. יש גם לסרט נרטיב די מגובש ולא מופשט, אך עבורי הוא פחות חשוב. כפי שאמר הבמאי בלה טאר:

"אני בז לסיפורים. הם מוליכים שולל וגורמים לאנשים להאמין שמשהו קורה. למען האמת, שום דבר לא קורה בזמן שאנו עוברים ממצב אחד למצב אחר, כל מה שנשאר זה זמן. זה כנראה הדבר היחיד שעדיין אותנטי – הזמן עצמו…"

עם מצב הרוח הזה יש להיכנס לצפייה בסרט. סרט המתאר איך הזמן חולף. סרט שלא מתעניין בסיפור, אף כי יש אחד כזה. גיבור הסרט, יאנוש ואלושקה, חי בעיירה הונגרית קטנה המצפה לבואו של קרקס ואולי גם לליקוי חמה. קרוב משפחה של יאנוש סבור כי האנושות נכשלה מהרגע שהמלחין הגרמני ורקמייסטר הציג מערכת חדשה של הרמוניות. יאנוש הולך לצפות בלוויתן שמגיע עם הקרקס ומתלהב מעוצמתו, אך שאר תושבי העיירה מחכים ומתלהבים בעיקר מבואו של "נסיך" עם אותו קרקס. הנוכחות של אותו "נסיך" גורמת לזעזוע בעיירה ולשורה של רדיפות אלימות ופוליטיות. והכל קורה נורא לאט. בעזרת 39 שוטים היוצרים סרט באורך שעתיים וחצי. חלק מהשוטים מציגים רק את הגיבור הולך ברחוב חשוך. ויש גם שוטים כאלו –

מי שלא התרגש ממראה הסצנה המבודדת הזו מן השוט הווירטאוזי המצמרר שמרכזה – אין לו מה לחפש בסרט המלא, ואני כלל לא מאשים אותו. זה לא קולנוע שנועד עבור כל צופה. זהו סרט עבור המעטים שמחפשים קולנוע שיאתגר אותם. זה סרט שכפי שהוא מורכב ומרהיב ביופיו, הוא נראה פשוט ודל. כמעט כמו סרט ממאה אחרת, לפני המצאת הקולנוע. סרט שמערכת האמונה של רוב האנשים בו מאוד בסיסת, אך איתנה ועוצמתית.

פתיחת הסרט מעבירה את האווירה בצורה סימבולית – האש בתנור כבויה, אנו נכנסים למקום חשוך וקר. אך עדיין יש תקווה, גם אחרי הליקוי שעוצר את כל ההתרחשות על פני כדור הארץ. הגיבור מדגים את הליקוי תחילה לפי עקרונות מדעיים אבל הוא נמשך להעביר את התיאור לממד רוחני מיסטי. הרוחניות הזו אינה בהכרח דתית, אבל היא כן מבוססת על שאיפה למציאת משמעות גדולה יותר, לחיפוש אחר משהו טוב בעולם ובטבע האנושי.

ייתכן שכל משפט הנאמר בסרט הוא פתח לדיון פילוסופי. טאר לא יכניס לסרטיו מילים נטולת חשיבות. אולם אני מעדיף להתסכל על הסרט ממבט מרוחק יותר, לוותר על הניסיון הבלתי אפשרי לתפוס הכל. פשוט להתבונן. כי בסופו של דבר זהו סרט העוסק גם ביכולת שלנו להתבונן בנפלאות הקיום –

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה סרטי העשור. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על סרטי העשור 8 – הרמוניות ורקמייסטר

  1. sandrashtut הגיב:

    הפוסט שלך פוקח עיניים ממש. אני לא בטוחה שכל מה שכתבת אכן נמצא בסרט. אבל זה מה שטוב ביצירות הגדולות באמת – המעורפלות הזו ובו בזמן ההרגשה שכולם מקבלים מהם דברים דומים…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s