הערות קצרות על סרטים שמוצגים בקולנוע

קירות

הדקות הראשונות של סרטו החדש של דני לרנר מציגות קולנוע ריאליסטי כולל אלימות לא נעימה לצפייה. ניסיון בריחה של שתי זונות נכשל והן מוצאות את עצמן בידי מאפיונרים שכנראה יהרגו אותן. הסיקוונס מבוים בסגנון המזכיר דרמה חברתית ביקורתית על חוסר היכולת של נשים לברוח מחיי הזנות.

אלא שאז הסרט משנה את אופיו. גיבורת הסרט גליה זוכה לחמלה כמעט לא ריאליסטית ולהזדמנות שנייה. אמנם הזדמנות שנייה הדורשת ממנה לוותר על עקרונות מוסריים, אבל הזדמנות שנייה בכל זאת. החלק השני של הסרט מושפע מיצירות קולנועיות מסוגים שונים – סרטי פעולה זולים ומושקעים ומלודרמות. הסרט זנח את הדרמה הריאליסטית ועבר לסגנון קולנועי מיינסטרימי יותר, פחות קשה לצפייה (גם בקטעים האלימים הנוספים) ויותר מדגיש את היותו אמנות. המעבר בין שני הסגנונות נעשה באמצעות קטע חלום קצר של הגיבורה על בתה, דבר שפותח אפשרות לפרשנות שכל החלק העיקרי של הסרט הוא פנטזיה. לא במובן שהדברים לא באמת התרחשו בעולם הבדוי של סרט, אלא בכך שהסרט עבר לסוג אחר של עשייה קולנועית, כזו השואפת לא לייצר אמירה חברתית או לזעזעז את הצופה אלא לגרום לו עונג. לרנר מראה לנו שתי דרכים לשימוש של הקולנוע באלימות – על מנת להעביר זעזוע ומסר פוליטי ועל מנת ליהנות מפעולה בדויה שבה ניתן לחסל אנשים ולנהל קרבות ירי במקומות הומי אדם בלי זכר למשטרה. לרנר מעדיף את הסוג השני של הקולנוע, אבל הממד הריאליסטי עדיין נוכח בסרטו, גם אם רוב הזמן במידה פחות בולטת.

הקשר בין גיבורות הסרט נרקם בין השאר מבעד לקיר שעליו מצויר ציור. הציור מייצג שאיפה לחופש ולעולם תמים יותר, אך במקביל הוא אומר כי העולם הזה קיים באמנות ולא בחייהן של שתי גיבורות הסרט. הליהוק של נינט לא מאפשר לקהל לשכוח לרגע כי מדובר ביצירה בדויה, אף כי באישיות הציבורית של נינט יש ממד של פשטות וכנות המאפשר לקהל הישראלי לקבל בטבעיות את תפקידה כאישה מוכה. למעשה, קשה לי לחשוב על מישהי אחרת שהייתה יכולה לגלם את התפקיד.

אחים

לא היו לי ציפיות גדולות מהסרט החדש של ג'ים שרידן ולא ברור לי למה. אני אוהב את סרטיו הקודמים של הבמאי וגם הליהוק כולל שחקנים שאני די אוהב, גם אם קשה היה לי לראות אותם בתפקיד שהסיפור הספציפי הזה דורש מהם. הטריילר של הסרט שידר שזו הולכת להיות דרמה עשויה בטעם רע, אבל על טריילרים גרועים לא תמיד כדאי לסמוך (וזה נכון גם לגבי "קירות").

הסרט מבוסס על סרט של סוזן ביר שלא ראיתי ועכשיו יש לי קצת חשק לראות. הסיפור די פשוט – קצין אמריקאי נעדר באפגניסטן ונחשב למת, בין אשתו לאחיו נרקם קשר. ואז הנעדר חוזר. הסרט נע בין שני ז'אנרים – סרט המלחמה והדרמה המשפחתית. אם בתחילה נדמה היה לי כי מוטב היה לוותר על הקטעים המתרחשים באפגניסטן, החלק האחרון של הסרט שינה את דעתי. הנושא העיקרי בסרט הוא חזרה לתפקוד אחרי הלם קרב ולא מלודרמה משפחתית או סיפור אהבה.

כמו בכל סרט של שרידן, המשחק הוא נקודת החוזק העיקרית של הסרט. טובי מגווייר תמיד משחק כאילו הוא חי בעולם פרטי משלו, קצת נבדל משאר האנושות. הדבר לא תמיד משרת את טובת הסרט, אבל בחצי השני של "אחים" זה משרת את הסרט בצורה סוחטת דמעות. נטלי פורטמן הייתה עבורי הפתעה קטנה במקרה הזה, כי אני חושב שהיא מצטיינת בעיקר בלשחק נערה קצת פרועה או בתפקידים קלילים יותר. כאן היא מגלמת אישה פשוטה אך חכמה, הנתונה בסיטואציות דרמטיות מורכבות. היא נראית אמינה בכל רגע ומצילחה לשדר כאב ופשטות מבעד ליופי הטבעי שלה.

אהבה בהפתעה

שם הסרט מצביע על קומדיה רומנטית סתמית ולזה גם ציפיתי. אך הדגש בסרט שונה. זהו קודם כל סרט על התמודדות עם אובדן, על חיים בזיוף ועל ניסיון למסחר את האבל הפרטי במקום להתמודד עמו. זה גם סרט שמבקר את תעשיית ספרי העזרה העצמית, אך גם מראה כי לפעמים היא באמת מצליחה לעזור. העלילה הרומנטית משנית לכל הדברים הללו. אולי זה חבל, כי בעוד החלקים הרומנטיים הקצרים יחסית עשוים היטב, בנושאים הגדולים הסרט לא תמיד מטפל כראוי ולכן הוא אינו מתרומם למשהו שהוא יותר מסביר.

וגם בסרט הזה, כמה מילים על הליהוק: אהרון אקהרט הוא שחקן שמתמחה בלעצבן. לאורך השנים האחרונות הוא תמיד מגלם גיבור שצריך לעורר בקהל שילוב של סלידה וחיבה, משימה כמעט בלתי אפשרית. אקהרט הוא הפתרון לדמויות שאמורות להעביר את הדואליות הזו – כאשר מלהקים אותו צריך רק לדאוג שהתסריט יערור אמפתיה כלפי הדמות, הוא כבר ידאג לעצבן את הקהל. הוא גם שחקן מספיק טוב כדי לכבות את המנגנון הזה ברגע שהתחולל בדמות השינוי המיוחל, אז הוא מגלם דמות שניתן לאהוב לגמרי.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה עכשיו בקולנוע. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

תגובה אחת על הערות קצרות על סרטים שמוצגים בקולנוע

  1. Idans הגיב:

    "אחים" של סוזן ביר (לא ביאר?) ישודר ביום ראשון הקרוב ב-22:00 בyes3.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s