סרטי העשור 2 – מורברן קלר

החדשות הטובות – לין רמזי תתחיל לצלם בקרוב סרט חדש, אחרי שבע שנים שבהן לא הצליחה למצוא מימון לאף פרויקט. החדשות הפחות טובות – אני כנראה מהבודדים שבאמת מתרגשים בגלל זה.

הרזומה של רמזי עד היום כולל שלושה סרטים קצרים ושני סרטים באורך מלא, כולם זכו בפרסים ובהערכה ביקורתית. למרות זאת רמזי נותרה יודעה לקהל מצומצם מאוד, נדמה לי שגם בקרב קהל שוחרי הקולנוע ה"אמנותי". אחרי כל צפייה בסרט שלה, או אפילו בסצנה מסרט שלה, אני מוצא את עצמי בסערת רגשות קטנה. הסרט הארוך הראשון שלה," Ratcatcher", הוא מהסרטים הבודדים שאני יכול לומר שבאמת שינו את חיי וגרמו לי להבין כי קולנוע הוא התחום שבו אני רוצה לעסוק. בפעם הראשונה צפיתי בו ללא כתוביות ולא ממש הצלחתי להבין את המבטא הסקוטי הכבד של הדמויות, אבל עיקר הדברים עברו אליי הרבה יותר טוב מאשר מסרטים דוברי עברית. בצפיות חוזרות, אחרי שההשכלה הקולנועית שלי גדלה, ההערכה שלי כלפיו לא פחתה. הסרט משלב בין ריאליזם חברתי שקן לואץ' היה שמח להוציא תחת ידו לאסתטיקה מוקפדת ומועצבת. יש בסרט שילוב בין פסימיות לגבי חיי הדמויות בשכונות עוני ובין היכולת למצוא יופי גם ברגעים קשים. והפתיחה שלו היא אחת מן המצמררות ביותר שראיתי בקולנוע, מה שהופך את הסרט לאחד הסרטים שמוטב לדעת עליהם כמה שפחות לפני הצפייה. עדות לכך שרמזי לא ממש פופולרית בקרב כלל הקהל מצאתי בכך שלא מצאתי את הפתיחה הזו ביוטיוב.

בכל מקרה, הפוסט הזה הוא במסגרת "סרטי העשור", וכאן משחקת לטובתי העובדה שרמזי הצליחה לביים רק סרט אחד בעשור הנוכחי – אני לא צריך להתלבט במה לבחור. בהשוואה בין הסרט שלה לסרטים של במאים אחרים, אני משוכנע כי הוא מספיק חשוב עבורי על מנת להיכנס לרשימה המצומצמת.

מורברן קלר

כמו קודמו, גם "מורברן קלר" נפתח בסצנה עוצרת נשימה, הפעם בעיקר מהבחינה הוויזואלית. הנה חלק ממנה –

החבר שהתאבד לפני הסצנה הנ"ל הפקיד בידי הגיבורה ששמה כשם הסרט רומן שכתב עבורה. היא בוחרת להחביא את הגופה, לחתום על הרומן בשמה ולשלוח אותו להוצאות ספרים בלי לקרוא אותו. רמזים למניע שלה מתקבלים בהמשך הסרט. היא אינה יודעת כיצד לתפקד בחברה המודרנית ומפחדת מהתמודדות עם הרגשות שלה ומהחלטות גורליות לגבי חייה. היא תמיד מנסה לברוח, לא רק משגרת חייה, לא רק מן החברה המודרנית, אלא גם מעצמה. מדי פעם במהלך הסרט היא מנסה להשתלב או לחפש תשובות. מאבק אבוד מראש, אבל מאבק מרתק. המשחק של סמנתה מורטון בתפקיד הראשי נפלא – היא מצליחה לבטא היטב את הבלבול של הדמות וכן את הניסיון להסוות את הבלבול הזה. היא נראית בו זמנית תמימה מכדי לתפקד בעולם הרגיל וחכמה מדי עבור החברה האנושית.

"מורברן קלר" הוא סרט על הכמיהה ליצירת קשרים עם שאר בני האדם ועל הפחד העצום מיצירת הקשרים האלו. היא מפתחת תלות בחברתה לנה, אך לא מספרת לה את אשר עובר עליה, משקרת לה ובסופו של דבר מתעתעת בה בצורה אכזרית. אבל הסרט לא שופט לחומרה את הגיבורה שלו, או אף דמות אחרת. הוא מציג תמונה עגומה של החברה המודרנית – חברה שיש בה משהו מזויף ורדוד, חברה שיש בה משחקי חיזור ושיחות ריקניות. אבל אף דמות לא מוצגת כטיפשה או כצבועה, רק כדמות שאליה מורברן לא מצליחה להתחבר. יש בסרט שאיפה לאינטימיות ולמשהו שמעבר לחיים המוכרים. לכן הדמות יוצאת לסוג של מסע חיפוש בחלק השני של הסרט, אך זהו מסע ללא יעד.

צ'רלס בוקובסקי כתב פעם את המשפט הבנאלי אך מדויק "בדידות אמיתית אינה בהכרח מוגבלת לזמן שבו אתה לבד" – קשה לי לדמיין אמנים שונים יותר מבוקובסקי ורמזי, אבל נדמה לי שהסרט מבטא היטב את התחושה שהמשפט הזה מותיר. הנה כמה דקות לדוגמה –

הסגנון של רמזי עבר ממשיך את הקו של סרטיה הקודמים, שילוב בין ריאליזם למלאכותיות. חלק גדול מהשוטים בסרט מעוצבים כמו צילומי סטילס שמקומם במוזיאון ומעבירים את התחושה של הדמות רק באמצעות הקומפוזיציה. מצד שני, בסצנות מרובות משתתפים המצלמה מתפקדת כבוחנת עולם זר, דבר המזכיר את העמדה של הדמות הראשית. התאורה בסרט נראית מינימליסטית במקומות רבים, אך רמזי משתמשת בה ליצירת אווירה בצורה אפקטיבית, בעיקר בסצנות שבהן התאורה נכבית ונדלקת.

גיבורת הסרט מסיימת אותו מבולבלת כמעט כפי שהיא התחילה אותו, רק שעושה רושם כי היא כבר בטוחה שאין לה דרך לברוח מהסביבה ומעצמה. אפילו הצלחה כלכלית לא מעניקה לה ישועה. ובכל זאת, השילוב של שירי פופ בפסקול מעניק לסרט ממד מריר-מתוק. כמו למשל בסצנת הסיום, שוב במסיבה, שוב בבדידות, שוב בלי יעד. אבל היעדר היעד לא מוביל את הגיבורה לייאוש סופי. היא ממשיכה לחוות, ממשיכה לקוות, היא רק לא יודעת למה.

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה סרטי העשור. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s