חוקי המשחק

היום התחלתי לקרוא בשקיקה באוטוביוגרפיה של ז'אן רנואר. בינתיים בכל עמוד מצאתי לפחות משפט אחד שכבש את לבי. למשל "אני רואה את הקולנוע כלא יותר מצורה חדשה של ציור – צורה חדשה לטרנספורמציה טוטאלית של העולם דרך ידע"; "לשאלה "האם קולנוע הוא אמנות?" התשובה שלי היא – "מה זה משנה"… ההגדרה שלי לאמנות: אמנות היא עשייה. אמנות השירה היא אמנות עשיית השירה. אמנות האהבה היא אמנות עשיית האהבה".

בכוונתי לקרוא בספר מראשיתו עד לסופו, אבל בתור התחלה לא יכולתי שלא לקפוץ לפרק הקצר העוסק ב"חוקי המשחק", שהוא לא רק סרטו הידוע ביותר של רנואר (ובעייני רבים וטובים הסרט הטוב ביותר שנעשה אי פעם), אלא גם הסרט שכל יצירתו של הבמאי נעה סביבו. אנדרה באזן לא הספיק לכתוב פרק על הסרט לספר שלו על אודות רנואר, אבל כמעט בכל מאמר שלו על סרט אחר של הבמאי הוא התייחס גם לסרט זה. זאת מכיוון שהסרט מכיל בצורה הטהורה ביותר את כל האלמנטים בקולנוע של רנואר, בצורה כל כך דחוסה עד כי לא שמים לב שהם שם. אבל הכל שם – האהבה העמוקה של רנואר לדמויות לצד הביקורת החברתית העדינה/חריפה שלו. העיסוק העמוק במניעים של הפרט יחד עם הצגת החברה כולה כדמות. זה עלול להישמע כסרט כבד ומורכב מדי וייתכן שעבור חלק מהצופים הוא אכן יהיה כזה. אבל לדעתי הסרט הוא בבסיסו תיעוד של התנהגות אנושית, ברגעים פשוטים וברגעים דרמטיים. בצפייה הראשונה של הסרט לא עכבתי במיוחד אחרי הפיתולים בעלילה, התמקדתי בתגובה הפשוטה של השחקנים לאירועים. תגובות של שחקנים יש בכל סרט, אבל רנואר מעניק לכל מחווה אנושית ממד פואטי, ממד הנראה פשוט וכן כשם שהוא עוצמתי.

אם עולה הצורך לסכם את כל האמנות הגדולה של רנואר למשפט אחד, נדמה לי שאין מתאים יותר מן המשפט שהוא בעצמו אומר במהלך הסרט: "הדבר האיום בחיים הוא זה – לכולם יש את הסיבות שלהם".  יש בכך משהו מאוד מייאש – העובדה שכולם צודקים מבחינתם מובילה למלחמות ולמוות. אבל רנואר מביים גם את הצד השני של המשפט – הוא מראה על המסך את הסיבות של כולם. הסרטים שלו נטולי נבלים. כל דמות מעוררת הזדהות, כל דמות מטופלת באהבה. רנואר מבקר בסרט את המערכת של אדונים ומשרתים, אבל האדונים מוצגים בצורה חיובית כמו המשרתים. ובמידה אחרת, המשרתים מצוגים באור לא פחות גרוע מן האדונים.

בספר רנואר מספר כי במהלך הצילומים הוא נקרע בין הרצון שלו לעשות קומדיה קלילה ובין המשאלה לספר סיפור טארגי. הסרט הוא התוצאה של ניגוד זה, ושל ניגודים אחרים. כל אמנות גדולה נוצרת מתוך מתח בין ניגודים. רנואר בחר לתאר בסרט צייד משום שהוא סבור כי מדובר בספורט זוועתי, אך מנגד הוא מפגין חיבה כלפי חיי החברה הגבוהה כפי שהם מתוארים בסרט. הוא מבקר בצורה חריפה את כללי המשחק החברתי, אך גם מספיד את אותה החברה כעולם אשר הולך לקראת אובדן.

בספר רנואר מסביר את הכישלון של הסרט בקרב הקהל הצרפתי עם צאתו לאקרנים. זה לא שהקהל לא הבין את הסרט, אלא גרוע יותר – הקהל הבין את הסרט. הקהל קרא מתחת למעטה הקומדיה הקלילה והבין את המסרים המדכאים של הסרט. במילותיו של רנואר: "תיארתי דמויות נעימות וסימפטיות, אבל הראיתי אותם בתוך חברה הנמצאת בתהליך של התפוררות… הקהל זיהה את עצמו. אנשים שמתאבדים לא רוצים לעשות זאת לפני עדים". רנואר אמר את הדברים הרבה יותר טוב מכפי שאני אי פעם אוכל. והוא צילם את הדברים הרבה יותר טוב מכפי שאמר אותם.

עוד נקודה חשובה שהוא מעלה בפרק היא היחס שלו לשחקנים. רנואר השתמש בשחקנים כמודל לבניית הדמויות וראה אותם כחלק מתהליך היצירה. הסרטים שלו הם מאוד אישיים, אך הם נובעים מהתבוננות בשחקנים שלו ומההבנה שלו אותם ואת יכולת המשחק שלהם. בפרק על "חוקי המשחק" הוא בוחר לצטט דברים ששמע מאביו, הצייר הדגול אוגוסט רנואר – "אם אתה מצייר עלה של עץ בלי להשתמש במודל אתה מסתכן בסטריאוטיפיות, בגלל שהדמיון שלך מספק רק כמה עלים בעוד הטבע מציע לך מיליונים, כולם על אותו עץ. אף שני עלים אינם זהים. אמן המצייר רק מה שבראשו מהר מאוד יחזור על עצמו".  אפשר לומר שז'אן רנואר השתמש בשחקנים בתור עלים. ובכך אני מתכוון שלא היה במאי אשר נתן לשחקנים יותר כבוד ממנו.

 

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה ז\'אן רנואר, כללי, קלאסיקה. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על חוקי המשחק

  1. שותה וקם הגיב:

    לפני שבועיים ראיתי את "חוקי המשחק" בפעם הראשונה והתענגתי על כל רגע. בכל נקודה שבה היה ספק האם מדובר ברגע טראגי או קומי, החלטתי שזה רגע קומי.

  2. oferliebergall הגיב:

    עבורי, הרגעים הקומיים הם גם טראגיים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s